הכוכב של הבית

ספר נחמד, איורים מעניינים, מתאים לגילאי הגן הקטנים בעיקר

‘מי ראה את אילת’ הינו ספר אשר האיורים בו מעניינים ונחמדים כמיטב המסורת של רינת הופר. מבחינת הסיפור, הספר לא מחדש הרבה מבחינה ספרותית. יש לא מעט ספרים שמתעסקים בנושא הזה ספציפית (משחקי מחבואים) אשר גם מותאמים לאותה שכבת גיל של הילדים. לא מעט פעמים אני רואה ספרים חדשים אשר בעצם נכתבו מחדש על בסיס ספרים קודמים. כך גם בספר הזה שיש בו לא מעט מוטיבים חוזרים מספרים אחרים. 

כמחנכת, הספר הזה הוא כלי ממשי להסביר לילדים מדוע הם לא יכולים להביא כריך עם ביצה או טונה, בלי לכעוס על חברת הכתה “שבגללה”. רגע לגלות רגישות לאחר, להזדהות איתו, להבין מה קורה לילד אלרגי בזמן חשיפה לארגן באופן מותאם גיל. ואני אגיד שגם זהו ששיעור חשוב להורי הכתה, שלעיתים המסר מחלחל אליהם דרך הקראת הסיפור לילד. אלרגיה הנה תופעה מתרחבת, שעל החברה להכיל והספר הזה בדיוק קולע למטרה. אני רכשתי אותו ונעזרת בו להעברת המסרים, נעזרת במערכי השיעור, במשחקים, בדפי הצביעה, ואף מחלקת להורים את המתכון מתוכו לעוגת התחשבות.

אחד הסופרים הטובים לילדים, בסיפור מלא מוסר השכל.

זה ה-משחק, הילדים שלי מוכנים לוותר על זמן מסך בשביל לשחק בו. לוקח קצת זמן להבין את החוקים אבל ברגע שהבנת (משחק 1-2) הילדים משחקים גם בלי ההורים. מתאים לגילאי 5 ומעלה לדעתי.