כיף כיף ועוד קצת כיף

אישית אני לא מאוד אוהבת רביעיות אבל אלו הפליאו אותי שאפילו הנערים הכי קשוחים נהנו לשחק בהם. האיכות טובה והקטגוריות הן נושא לשיחת הרחבה על איפה היינו, מה ראינו , זכרונות וגם שאיפות להמשך- האם נרצה לבקר באתר? מה המעניין בו? אפשר להרחיב לחיפוש במרשתת או לשאול את הקרובים ולהכיר אותם לעומק. כרביעיות- יש להן ערך מוסף.

אני לא בטוח שהוא לא ממצה את עצמו אחרי זמן “קצר מדי” אבל אני מאוד אוהב את הרעיון בו, והעובדה שהפריטים אותם צריך לזכור משתנים במהלך המשחק כשהקלפים מוחלפים. אני רואה בו ערך מאוד גבוה בזכות היכולת לשחק בו כך: לגלות את כל הקלפים בתחילת המשחק ולעשות תרגול זיכרון, סיפור ברחבי הבית במסלול קבוע שבו בכל חדר פוגשים את אחד הקלפים באופן מוגזם, ואז להפוך את הקלפים ולשחק. ילדים יגלו כמה טוב הם זוכרים כך וזהו תרגול חשוב מאין כמוהו.

די דומה לטאקי הרגיל אך היתרון הכי גדול שלו הוא שמאפשר להרכיב מילים ו”להיפטר” מיותר קלפים בכל סיבוב. מלמד את הילד את צורת האותיות, הצליל שלהן וכיצד הן משתלבות למילה.

יש לא מעט ערכות משחק של לימוד מילים ראשונות. לטעמי זאת אחת הטובות. כמות מספקת של כרטיסיות בנות 4 אותיות, מילים שכיחות במיוחד, צבעוני ויפה. ברגע שילד חוזר למשחק בעצמו כמה פעמים, אני יודע שהמשחק פשוט טוב. והמשחק הזה פשוט וטוב.

בעיני – אחד מספרי הילדים המוצלחים בישראל בכל הזמנים. הכינים מלווים את הגנים ובתי הספר שנים, ויש להן יכולת לגרום לילד להרגיש דחוי, ממש כמו שהכינה נחמה מרגישה בסיפור. הסיפור מוצג מנקודת מבטן של הכינים ושל נחמה בצורה מצחיקה ושנונה. ההאנשה של הכינה גורמת להרגשה פחות קשה סביב עניין הכינים. מעבר לזה, יש המון עומק בסיפור והוא עוסק בנושאים של קבלת השונה והצורך של כולנו להרגיש שייכים ורצויים.