ספר מצוין מלמד על קבלה עצמית

“הגביעים” הוא משחק אבסטרקטי ל-2 שחקנים מאוד פשוט ונחמד. המטרה דומה לאיקס-מיקס-דריקס רק בריבוע של 4×4. יש תנועה על גבי הלוח כשאפשר להזיז כלים ממקום למקום ובנוסף יש אלמנט של זיכרון – כשמסתירים כלי של היריב או של עצמך בעזרת כלי “גדול יותר” – אם החלטת להזיז את הכלי המסתיר ושכחת שמתחתיו יש כלי של היריב – ייתכן מאוד ותפסיד. 2 האלמנטים האלו יוצרים משחק מאוד משודרג יחסית לאיקס-מיקס-דריקס הבנאלי שתמיד מסתיים בתיקו. חסרון של המשחק הוא שיש סיכוי שיוכרז תיקו עם 2 שחקנים שבכל תור “מבטלים” האחד את השני עד שנמאס להם. אבל לילדים אני לא חושב שזה יקרה הרבה.

משחק מהנה וחווייתי המחזק ומפתח את המוטוריקה העדינה והקואורדינציה. ניתן לחבר את הצורות על פי דגם או ליצור מתוך הדמיון. הילדים נהנים לחבר ולפרק את הצורות ויכולים לפעול גם באופן עצמאי.

לגדולים – משחק שמעודד שיתוף מעולם התוכן האישי, מהידע הכללי ומשחק שאפשר לבד אבל הכי כיף ביחד – מה עושים? לוקחים 2 קלפים ומוצאים ביניהם קשר בחשיבה גבוהה, כלומר מעבר למשמעות הקונקרטית שלהם למשל איש צוחק ואקדח “האקדח מת מצחוק” , עצם האזכור יכול להיות קרקע להעלאת זיכרונות וחיבור. עבור צעירים – אני משתמשת בו כקלפים השלכתים ליצירת סיפורים 1:1 או בקבוצה, מתייחסים לתמונות ויוצרים סיפור בהמשכים עם בחירה או ללא.

משחק מהנה מאוד ומאתגר, אשר מפתח גמישות מחשבתית וקשב. מומלץ מאוד בכל בית ולשלבו בשגרת המשחקים שלכם – שימו לב שגם אם אחד מהמשתתפים הצליח לכסות את כל המשבצות וקורא אובנגו, עדיין חשוב לפרגן ולהמתין בסבלנות לכל המשתתפים עד שיצליחו גם כן

קניתי לביתי בת ה 7 אשר נהנתה מאוד מתהליך הבנייה, ולמדה והתלהבה מהבורג עובד, כאשר נתקלה בו במקומות אחרים זיהתה ישר שזה בורג ארכימדס.