תענוג של משחק

הבת שלי עוקבת אחר ספריה של הארייט מונקסטר מגיל 4, הספר פותח עולם קסום של פיות וערפדים המתקיים במקביל לעולם האנושי, חושף אותנו להתמודדות של איזדורה בלבטים של שייכות, הבנת ההעדפות והרצונות האישיים שלה והאמונה שלה בדרך שלה. זה הספר הראשון שהקראתי לבת שלי בעל מס’ עמודים רב, מעבר להתאהבות בעולם של איזדורה הוא פתח בפניה את הרצון לקרוא ספרים של גדולים יותר. זה ספר שאני נהנית לשבת אתה, להקריא ולקרוא יחד

אני לא בטוח שהוא לא ממצה את עצמו אחרי זמן “קצר מדי” אבל אני מאוד אוהב את הרעיון בו, והעובדה שהפריטים אותם צריך לזכור משתנים במהלך המשחק כשהקלפים מוחלפים. אני רואה בו ערך מאוד גבוה בזכות היכולת לשחק בו כך: לגלות את כל הקלפים בתחילת המשחק ולעשות תרגול זיכרון, סיפור ברחבי הבית במסלול קבוע שבו בכל חדר פוגשים את אחד הקלפים באופן מוגזם, ואז להפוך את הקלפים ולשחק. ילדים יגלו כמה טוב הם זוכרים כך וזהו תרגול חשוב מאין כמוהו.

דאבל משחק שמתאים גם לבן ה 4 ובת ה 6 שלנו, וגם אנחנו ההורים נהנים לשחק. הוא קומפקטי וניתן לקחת אותו לכל מקום ולייצר משחק חברתי. מומלץ.

ספר נהדר על חברות שמתאים לטווח גילאים רוחב. הילד שלי אהב את ספר.

יש לאנה קמפ 3 ספרים מתורגמים לעברית (עד כה). אחד מהם “קרנפים לא אוכלים פנקייק” הוא לא פחות מיצירת מופת, ספר נוגע ללב, חכם, מצחיק, מרגש. “כלבים לא רוקדים בלט” הוא ספר מצוין בפני עצמו שיודע ללחוץ על אותם הכפתורים הרגשיים אמנם בלי להגיע לשיאים של “הקרנפים”. אבל למה בעצם לבחור? תקראו ספר אחד מאת אנה קמפ ותראו שאתם רוצים לקרוא את יתר הספרים שלה.