סיפור לפני השינה

בהדרכת הורים אני פוגשת לא מעט הורים שלא מונהגת בביתם שעת סיפור לפני השינה. ההורים פונים בדרך כלל בשל קשיים רגשיים או התנהגותיים אצל ילדם הצעיר – קשיי פרידה, קשיי שינה, התפרצויות זעם, אי-ציות ועוד. אחת ההמלצות הראשונות שלי תהיה להתחיל בהקראת סיפור לפני השינה, כדרך לחיזוק קשר הורה-ילד ומכאן תרומה לפתרון הקשיים עמם הגיעו.
חובה לקרוא! בפחות מרבע שעה אסביר כאן כיצד רבע שעה של “סיפור לפני השינה” תורמת כה רבות לקשר עם הילד.

החשיבות בהקראת סיפור לפני השינה

כאשר מונהג זמן סיפור קבוע (מומלץ לפני השינה אך לא חובה אם יש קושי רב בזה) – זה אומר שלא משנה כמה היה יום אינטנסיבי ועמוס, או קל ומהנה, האם היחסים היו טובים או מורכבים – יש זמן מיוחד ביום, שבו יש קשר טוב ומיטיב. כאשר הדבר קורה גם לקראת שעת השינה, אז יש לנו רגע קסום הסוגר את היום באופן חם, נעים ומרגיע.
בזמן הסיפור, ההורה יושב בנוחות עם הילד (אם לפני השינה אז במיטתו של הילד), מקדיש זמן זה רק עבורו, מעניק מעצמו ומקשיב לו. הילד יודע לצפות לזמן זה, ובעיקר מקבל את המסר שהוא מוערך וחשוב.
הספר המוקרא יכול להיות רק לעניין, כיף והנאה משותפת. לעתים הוא גם פתח לשיחה, הילד נזכר בנושאים שונים מחיי היומיום, רגעים קטנים של שמחה או עצב ויכול לשתף או לשאול. יש לו הורה פנוי להקשיב, לשתף ולתת מענה לדאגות.
אין צורך גם להוסיף את חשיבות הקראת הספרים להתפתחות השפה, הריכוז, החשיבה וההתפתחות החברתית והרגשית שעל כך ניתן לקרוא במאמרים נוספים באתר.
רבע שעה ביום עם כל כך הרבה משמעות, רגש ותרומה.

אז איך ליישם?

  • מומלץ להתחיל בגיל מאוד צעיר, אפילו עם תינוק בן מספר חודשים. באופן מיטבי התינוק/פעוט ישב על ההורה/מטפל או צמוד אליו.
  • עם תינוקות ופעוטות קטנים מומלץ להתחיל עם ספרים בהם מעט מלל ובחריזה נחמדה, להשתמש במעט ספרים ולחזור אליהם שוב ושוב.
  • חשובה הקביעות מגיל צעיר ככל האפשר, מבחינת זמן, מיקום, ומשך.
  • אם יש שני הורים בבית, חשוב שההורים יתחלפו ביניהם בימים שונים כך שלכל אחד תהיה הזדמנות להקריא סיפור לאותו הילד. זאת על מנת לחזק קשר של כל הורה עם הילד.
  • אם יש מספר אחים ואחיות במשפחה, מומלץ להנהיג זמן סיפור לכל ילד. אם הדבר מתאים ולא יוצר חיכוכים, האחים מוזמנים להקשיב לסיפור, אך הילד שזהו הזמן שלו בוחר את הספר ויושב קרוב אל ההורה. עיקר תשומת הלב מוקדש לו.
  • אם הורה אחד עושה זאת, מומלץ להקריא לילד הצעיר ראשון את הסיפור, להשכיבו לישון ואז להתפנות לילדים הבוגרים כאשר הבכור הוא האחרון.
  • כמו כל הרגל ברגע שנוצר קשה להכחידו – לכן אם קורה שלא ניתן יום אחד לספר סיפור, זה בסדר גמור, אך חשוב להשתדל לעשות זאת ביום הבא.
  • מומלץ להמשיך בהרגל זה, שמטרתו כאמור היא חיזוק קשר הורה-ילד גם בכתות א’-ב’ וכאשר הילד מתחיל לקרוא בעצמו.
    ניתן לחלק את הזמן להקראת ההורה ולקריאה של הילד. ספרי ילדים בוגרים הם ארוכים יותר מטבעם, וניתן לחלק לפרק או שניים ביום.
  • הקראת הסיפור, בעיקר לפני השינה, היא חוויה חשובה שאמורה להיות נעימה. מומלץ להימנע משאילת שאלות על הסיפור לצורך “למידה” ו”בדיקת ההבנה”. לילדים מסוימים, התחושה שהם תחת בחינה יוצרת תגובת סלידה והימנעות מספרים.

טיפ אחרון 

לעתים הורים אומרים “הילד לא מתעניין” או “הילד מסרב לסיפור”. ראשית, דבר זה יכול להימנע אם מתחילים בהרגל מגיל צעיר מאוד. אך כאשר קורה – מומלץ שזמן הסיפור יהיה לפני השינה. אז ניתן לשאול “האם אתה רוצה סיפור או שאכבה את האור ותלך לישון?” נדיר מאוד שפעוט/ילד יוותר על הזדמנות להיות עוד קצת עם הוריו ויענה “לא” לסיפור לפני השינה. גם ילדים בוגרים ישמחו פעמים רבות לקרוא בעצמם בזמן זה מאשר ללכת לישון… יש לוודא שאכן זהו זמן נעים לכולם מבחינת פניות ההורה, בחירת הספר המתאים ואופן הקראתו.

בהצלחה וקריאה נעימה ומחזקת.

ד”ר לימור בשן

Author: ד"ר לימור בשן

אני עובדת כפסיכולוגית בשירות פסיכולוגי-חינוכי בכרמיאל ובקליניקה פרטית. עוסקת ביעוץ והדרכת צוותים והורים בנושאי קשיי התנהגות וקשיים רגשיים. מטפלת בילדים, מתבגרים והורים, בהקשר של קשיי חרדה, קשיים חברתיים, בעיות קשב וריכוז, יחסים משפחתיים. עוסקת באבחון פסיכולוגי ופסיכודידקטי וכן בהעברת סדנאות, הדרכות והשתלמויות להורים ולצוותי חינוך.

'); WinPrint.document.close(); WinPrint.focus(); }