כמה נוסטלגי ככה טוב

אחד הספרים שילדי אהבו במיוחד כשהיו קטנים, שתרם להם להכיר כלי נגינה שונים ואת הצלילים שהם מפיקים בצורה חווייתית ומהנה. כעת אני מקריאה אותו גם לבני בן השנה והוא לא מאכזב 🙂

סיפור הומוריסטי על קושי אמיתי של חלק מכלל האוכלוסיה. הסיפור עוזר לילד להתמודד ולהבין שיש כאבים כאלו ואחרים. כאבים “קטנים” וכאבים “גדולים”. יש הרבה סוגי כאב, הספר בא לעזור לילד להבחין בין סוגי כאב (שריטה קטנה לעומת מחלה קשה) והיכולת להתמודד איתו, עם הכאב. האיורים הנפלאים יחד עם הכתיבה ההומוריסטית מאפשרים לילד להרגיש, וללמוד להבדיל בין הדברים. כמובן גם להתמודד ולקבל את הכאבים השונים.

אכן נקודת מבט חדשה על מפלצות. יש להם רגשות. על מפלצת מתוקה שמתחשבת בסביבה ולא טורפת כל מה שהיא רואה. אפילו שמאוד רעבה. ספר מתוק ונעים שמלבד העובדה שגורם לילד לפחד הרבה פחות ממפלצות, מוסיף עוד לא מעט רבדים חינוכיים חשובים של: חמלה, אמפטיה, ופתרון בעיות. המפלצת בסוף לא נשארה רעבה..

המשחק מתאים לגילאי 7 למשחק עצמאי, אבל גם קודם לכן עם תיווך. עולם התוכן מקורי ומושך, העזרים מלהיבים את הילדים. משחקים בזה המון, אך הבעיה היא שאחרי מספר משחקים, חלק מהעזרים נשחקו באופן שממש מקשה על השימוש

ספר מרתק ומצחיק. כרגיל, הכתיבה של מאיר שליו עשירה וסוחפת פנימה וכוללת גם מילים מומצאות וביטויים מצחיקים. האיורים של יוסי אבולעפיה מקסימים, ואם מתעמקים בהם מגלים עוד ועוד רעיונות נחבאים שלעיתים רק מבוגרים מצליחים להבינם.