חזרה לשגרת ביה”ס לילדים עם קשיי וויסות

החזרה לבית הספר ולשגרה אחרי חופשת הקיץ והחגים יכולה להיות מרגשת ומלחיצה כאחד. ילדים שמתמודדים עם רגישות תחושתית גבוהה יכולים לחוות הצפה של גירויים, בלבול וחרדה. לילדים בעלי תת רגישות תחושתית הישיבה הממושכת בכיתה יכולה להיות קשה לגופם ומוחם המחפש תנועה ופעילות. להלן מספר רעיונות שיוכלו להקל על על תקופת החזרה לשגרה.

לפני בית ספר

להכין את הבגדים ערב קודם כדי להימנע מהצורך לקבל החלטות  מיד עם הקימה. לתכנן שיהיו מס’ דקות לפני ארוחת בוקר מזינה ולפני שיוצאים מהבית לפעילויות מרגיעות כמו קפיצה בטמרפולינה, לתת לילד כמה דקות של מסג’ לחיצות על הכתפיים ולאורך הזרועות או מס’ תרגילים של מתיחות עם גומיות. אפשר גם לתת בזמן ארוחת הבוקר משקה סמיך לשתות עם קש. כל אלו יכולים לעזור בויסות תחושתי.

הורדה ואיסוף מבית הספר

הכינו תכנית מראש עם הילד- אם הילד זקוק לזמן משחק בחצר כדי להוציא אנרגיה לפני שמתחיל השיעור, רצוי להביא אותו מוקדם מספיק. אם הילד חרד ומתרגש ייתכן כי המולת חצר בית הספר, עם רעש ותנועה רבה של ילדים תלחיץ אותו ואז רצוי להוריד אותו סמוך ככל הניתן לצלצול, כך שהוא יכנס ישר לכיתה והשיעור יתחיל.

סוף היום בבית הספר גם הוא לרב כיאוטי. עם הישמע הצלצול, המוני ילדים מתנקזים לחצר ולכיוון שער היציאה בבת אחת. ההמולה יכולה להיות מבלבלת ומשתקת ולכן כדאי לקבוע נקודת מפגש קבועה שבה תוכלו בקלות למצוא אותם וזכרו להגיע בזמן.

הפסקה/ הפסקת אוכל

זמן הפסקה חשוב ומשמעותי בייחוד לילדים הזקוקים לתנועה ופעילות אינטנסיבית שעוזרת בויסות תחושתי במקרה של רגישות יתר. עודדו אותם לצאת ולהרבות בפעילות פיזית ואולי אף ציידו אותם בציוד ספורט לא יקר כמו גומיות, כדור, גיר לצייר מסלול. אפשר אפילו לתכנן איתם להיכן בחצר יצאו עם הציוד, ולעזור להם לבחור מקום נוח וצדדי.

שלחו איתם אוכל קראנצ’י כמו טוסט, תפוח, או ענבים שדורש לעיסה חזקה יותר וכך מספק גריה עמוקה.

שירותים

ללכת שירותים בבית הספר יכולה להיות חוויה לא נעימה. הגוף מוציא קולות וריחות העלולים להיות מביכים ולא נעימים. בעוד שלכולם יש תפקודים גופניים, ילדים עם קשיים תחושתיים לא יוכלו לסבול שירותים ציבוריים. יש ילדים שיתאפקו כל היום ויחכו עד שיגיעו הביתה. אחרים יחכו עד שהשיעור יתחיל ויבקשו ללכת לשירותים במהלך השיעור, בידיעה שאז תהיה להם יותר פרטיות. במקרים כאלו, כדאי מראש לדבר עם המורה ולהסביר את המצב. להתאפק כל היום מקשה על היכולת להתפנות ללמידה וביצוע משימות, ומגבירה חרדה שאולי תהיה תאונה אם לא יצליחו להתאפק. בכל מקרה כדאי לשים תמיד זוג תחתונים ומכנסיים נקיים בתיק או אצל המורה, דאגו שיגיעו לבית הספר עם בגדים שקל להוריד ולהרים וודאו שאכן מצליחים לבד.

בסיום היום

לשוחח עם הילד, לשמוע מה החוויות שלו מאותו יום, לעזור לו לראות איפה הצליח ולנסות לראות איך אפשר לשנות גישה במקומות שהיה יותר קשה. הרבה פעמים לילדים עצמם יהיו רעיונות מה יעזור להם ורצוי לשמוע מה ההצעות שלהם. חשוב לזכור שמעברים הם קשים לילדים שמתקשים בויסות חושי – רגשי, וככל שהורים ישארו רגועים יעבור המסר לילד שהם סומכים עליו ועל הכוחות שלו לעבור את התקופה בשלום.

Author: דפנה שריקי

תחום העניין וההתמחות שלי ב-20 שנה האחרונות הוא ריפוי בעיסוק התפתחותי. כיום, עובדת בבית חולים שניידר ובקליניקה הפרטית בטיפול בתינוקות, פעוטות וילדים בעלי קשיים התפתחותיים בתחומי תפקוד שונים, קשיים בויסות חושי, הפרעות אכילה בגיל הינקות והדרכת הורים.

'); WinPrint.document.close(); WinPrint.focus(); }