השיטה היעילה לבניית פאזלים

פאזלים פאזלים פאזלים. איך להרכיב פאזלים ?
רבות דובר על יתרונות הפאזל להתפתחות הילד. הכל נכון.

בראש וראשונה הם מפתחים חשיבה מרחבית. זו החשיבה שעוזרת לנו לנוע במרחב, ולהבין את כל מה שמסביבנו.
בהמשך הדרך, החשיבה המרחבית היא גם זו שתסייע לנו בתהליכי הקריאה, הכתיבה, הבנת המתמטיקה הטכנולוגיה והמדע. 
הפאזלים ממקדים את הקשב והריכוז, מעודדים פתרון של בעיות והתמודדות עם כישלונות, עוזרים לפתח שיטות התמודדות יעילות, וגם מייצרים תובנות על השגת מטרות.
הפאזלים משפרים עוד כמה סוגי מיומנויות חשובים: מוטורקיה עדינה וגסה, תיאום עין יד, שיפור הזיכרון.
כמעט הכול יש בפאזלים.

עכשיו השאלה הגדולה היא: מה השיטה היעילה ביותר להרכיב פאזלים? וחשוב מכך: איך לחבר את הילד לאהוב פאזלים.
התשובה טמונה במציאת השיטה שתהיה הטובה ביותר לילד בהרכבת הפאזל. שיטה שתביא אותו גם לבסוף למיצוי הצלחה.
והתשובה לכך גם טמונה בהעצמת הילד עם סיום הבנייה של הפאזל. אז הנה מתחילים:

אז מה היא השיטה לבניית פאזלים ?

כדאי לעבוד לפי הסדרים ולפי השלבים הבאים. וביניהם גם השיטה:

  1. שלב ההכנה
    בחירת משטח העבודה – רצוי לבחור משטח עבודה בעל מרחב גדול מספיק. כזה שיאפשר להזיז את הפאזל כשצריך ובלי שייהרס.
    שולחן אוכל גדול יכול להיות טוב. גם הרצפה. ובלבד שיהיה מספיק ספייס.
    תמונת הפאזל תמיד מול העיניים – חשוב שתמונת הפאזל תהיה תמיד מול העיניים. עומדת וברורה. הכי טוב זה לקחת צד אחד של הקופסה הריקה ולמקם אותו מאחור כבסיס שוכב שתומך בחלק השני של הקופסה שעליו תמונת הפאזל העומדת. 
    להפוך את כל החלקים – די מובן מאליו, אבל לפעמים רצים מהר להתחיל, ויש כמה חלקים שעוד לא נהפכו. לפעמים אפילו רק אחד או שניים שפספסנו.
    את הכול צריך להפוך. כדי שלא יחסר שום חלק של התמונה. זה יכול להיות מאוד מתסכל לגלות שחלק מסוים חסר כי הוא לא הפוך או בכלל נעלם לו.
  2. שלב הבחינה והזיהוי
    זיהוי והפרדת מוטיבים מרכזיים בתמונה. זה די השלב הכי חשוב. אם עושים אותו טוב ונכון, הרכבת הפאזל תהיה חלקה וזורמת. וכך גם ההנאה של הילד. משקיעים כמה דקות טובות ומסתכלים טוב על התמונה. תמיד בכל פאזל יש קבוצת נושאים. שמיים, דשא, הרים, פרחים, צמחייה, חיות, בתים.
  3. בחירת שיטת העבודה
    יש שלוש שיטות להרכיב פאזל:
    להתחיל קודם במסגרת – יש יתרון בשיטה הזאת, כי את חלקי המסגרת אפשר לזהות בקלות. יש בהם צד אחד שהוא ישר לגמרי.
    ואת ארבעת הפינות של הפאזל אפשר לזהות עוד יותר בקלות. כי שם יש שני צדדים ישרים.
    וכך, די בקלות אפשר למקם כבר את 4 הפינות של הפאזל. וגם את כל מה שביניהם. ולייצר מסגרת ברורה.
    בחירה במוטיבים מרכזיים בתמונה – לזהות מוטיבים (בית, חיה, שמיים, דשא), ולהתחיל לאסוף לאגד ולבנות את כל החלקים הקשורים לו.
    מוטיבים מרכזיים מאופיינים בכך שהם בעלי אותו צבע או אותו טקסטורה. וניתן לזהות אותם די בקלות. ולהתחיל לאסוף לקבוצות קבוצות.
    חיפוש הדברים “המיוחדים” – בכל פאזל אפשר לזהות כמה מוטיבים או נושאים, ממש מיוחדים. עיניים מיוחדות, פרפר שרק פעם אחת מופיע בפאזל.
    חפשו את המוטיבים המיוחדים. הם לפעמים המפתח להתחלה טובה.

איזו שיטה עדיפה ? תלוי בילד. תנו לילד להחליט במה שהוא רוצה להתחיל.
יש כאלה שירצו להתחיל במסגרת וזה בסדר גמור. ויש כאלה שירוצו מהר לנמר המנוקד ויתחילו לבנות אותו. גם נהדר.
ואפשר כמובן לשלב בין השיטות. מה שיותר מתאים לילד, עם זה להתחיל. אבל תמיד להקפיד בכל שיטה נבחרת לעבוד מסודר.

טיפים של זהב:

תעשו הפסקה – כן כן. זה קורה כמעט בכל פאזל. מתחילים לאבד סבלנות. לכן חשוב לעצור בנקודת הזמן הזו ולקחת הפסקה.
לשתות, לאכול, לשחק במשהו אחר. זה מאוד חשוב. הפסקה קטנה או ארוכה, משך הזמן כאן לא משנה.
זה ייתן לילד מצברים חדשים עד לשלב שהוא בעצמו יבוא ויגיד לכם: יאללה ממשיכים.
נתקעתם – תעברו הלאה. לא שווה להתרגז. תבחרו אזור אחר או מוטיב אחר או אפילו שיטה אחרת (תעברו למסגרת).
פתאום הדברים יתחילו שוב להסתדר…
אחים עושים פאזל ביחד (או ילדים והורים) – בן ה 5 ובת ה 8 בהחלט יכולים לשבת ביחד ולהרכיב פאזל של 200 חלקים.
את שלב ההכנה הבחינה והזיהוי עושים יחד. ואחר כך, כל אחד מתרכז באזור מסוים או במוטיב שבחר לו ומתחיל לבנות. 
מתי שהוא גם הקסם יבוא, והם יתחילו לעזור אחד לשני למען עבודת הצוות והצלחה במטרה המשותפת. 

העצמת הילד

זה השלב האחרון בבניית הפאזל. אבל הוא די אחד החשובים.
בסוף זה מגיע. נשאר לו החלק הבודד והאחרון שנשאר להכניס לפאזל. הוא כמובן הכי כיפי.
אז שני דברים לגביו:
תנצרו את הרגע – עבדתם קשה כדי להגיע אליו. לרוב הושקע זמן ומאמץ משמעותי.
אפשר ברגע הזה לקחת את הסמארטפון ולצלם. את רגע שילוב החלק האחרון. אפשר גם להרים את הילד בשאגת ניצחון.
כן כן תהפכו את הרגע הזה לרגע מרגש. וכמובן זה גם הזמן לשבח את מי שצריך.
תהפכו את הפאזל לתמונה – תמיד הרי נשאלת השאלה הגדולה: מה עושים עם פאזל שהורכב?
הרי האתגר כבר הושלם. ולא הרבה ילדים ירכיבו מחדש את אותו פאזל פעמיים, אם כי זה בהחלט גם קורה.
אז מה עושים עם הפאזל? מפרקים ומחזירים לקופסה?? לא לא לא.
דבק פאזלים זו התשובה. הופכים את הפאזל לתמונה מרהיבה.
מעבירים אותו לאט לאט למשטח ביצוע, נעזרים בדבק פאזלים מקצועי ומתחילים למרוח שורה שורה.
זה מדביק את החלקים בחריצים הקטנים שביניהם, זה מבריק את התמונה לגמרי, והתוצאה מושלמת.
תמונה מעצימה – כשהתמונה מתייבשת זה הזמן להעצים. אפשר לתלות בחדר המשחקים, אפשר לתלות בחדר של הילד.
לא חייבים לתמיד. שבוע שבועיים ואח”כ להוריד או להחליף לפאזל אחר. ואת הפאזל שירד, אפשר לשים בתיקיית הציורים הגדולה.
המבט של הילד במשך שבועיים בפאזל שלו שהוא הוא הרכיב בעצמו, יזכירו לו שוב ושוב שראשית – אני תותח, שנית – אני עשיתי את זה, שלישית – איזה תמונה מרהיבה, ורביעית כמה שההורים גאים בי. הוא גם ידאג להראות לחברים המבקרים שלו את התמונה.

אהה כן, וכדאי לבחור פאזל איכותי. זה נורא מתסכל אם החלקים לא מתחברים טוב או לא מתיישרים יפה. רצוי לרכוש לכל הפחות בפאזלים הראשונים מותגים וותיקים טובים ומוכרים:  ravensberger, celmentoni, cobblehill. ולילדים המתקדמים, כדאי גם לקנות שטיח פאזלים.
וכמובן חשוב להתאים את דרגת הקושי של הפאזל ומספר החלקים, לגיל הילד. למציאת פאזל מתאים לפי גילאי ילדים לחצו כאן.

הופכים את הפאזל לתמונה, לכו על זה, זה אחד הדברים הכי מעצימים שיש.
חברו את הילדים לפאזלים.
רק טוב יכול לצאת מזה.

Author: עופר צוקר

שלום, שמי עופר, איש חינוך מגבעתיים. האהבה לחינוך התחילה כבר לפני 30 שנה עת שימשתי כמפקד הפנימייה/ביה"ס של חיל החימוש. מאות השוחרים שהתחנכו התבגרו והצליחו, לימדו אותי שחינוך טוב ואהבה, הם המפתחות האדירים להצלחה של כל ילד. עולם החינוך תמיד ריתק אותי, ואחרי קריירה ארוכה בעולם העסקי, מצאתי את עצמי בשנתיים האחרונות שב לתחום, משלים MA בהתמחות לגיל הרך, ופונה ליזום פרויקטים בתחום החינוך. בין השאר ביצירת האתר שלפניכם.