תחילת שנה רגועה בגן – עצות לוויסות עצמי

“בוקר טוב…אני מאחר כבר לעבודה .. דיי כל בוקר אותו סיפור… היא לא רוצה להיכנס לגן… מה עושים? “.

לא פעם אני שומעת את ההורים בפתח הגן מתמודדים עם “מאבקי כוח” בינם לבין ילדם בכניסה לגן. פרידה מהורה בבוקר לא תמיד קלה. נכון, ישנם הבדלים בין הילדים השונים והם מושפעים מגורמים אישיים, אך גם מהסביבה הקרובה ומההורה המייצג בעיניו “התקשרות בטוחה”.

בעת קשיי פרידה בבוקר, הילד חש מצוקה ולעיתים מתקשה לווסת ולהרגיע את עצמו. עוצמת תגובתו תלויה ביכולת שלו לווסת את רגשותיו.

ראשית, חשוב להבין כי ויסות עצמי טוב מסייע לשפר את המיומנויות החברתיות וההישגים הלימודים והתפתחותיים של הילד כגון: יכולת דחיית סיפוקים, יכולת להיענות להוראה או בקשה, יכולת ליזום התנהגות, יכולת לווסת את העוצמה ומשך הזמן של תגובה רגשית (= כמו בכי/ התקף זעם ), יכולת לפעול על מנת להשיג מטרה רצויה ויכולת לחקירה ופיתוח הסקרנות.

כבר משנתם הראשונה, מפתחים הילדים יכולת לווסת את עצמם. בגיל זה הם זקוקים יותר לדמות מטפלת המייצגת בעיניו ” התקשרות בטוחה” היא מסייעת לו לשלוט ברגשותיו ותגובותיו במצבי לחץ ומצוקה. לדוג’ :כאשר תינוק עייף (חש מצוקה) ולא מצליח להירדם, מגיב בבכי וההורה מרגיע אותו ע”י נענוע ועוזר לו בכך להירגע (קשר אחד על אחד).  אט- אט מתפתח הילד ולומד לעצב בעצמו מודל פנימי אשר ינחה אותו להשתמש בכללים ולהיעזר באסטרטגיות פעולה שונות על מנת להתמודד עם מצבים שונים.

חשוב לציין, כי על פי מחקרים חדשניים, מדמים החוקרים את המודל הפנימי של הילד כרשת וטוענים שגם אם ילד לא חווה התקשרות בטוחה בגיל הינקות, כאשר הגיע לגן ושם חווה התקשרות בטוחה הרי שהמודל מצטבר והילד בונה לו בהמשך חייו מודל פנימי תקין.

ילד שמגיע בפעם הראשונה לגן חדש ונפגש בדמויות חדשות, חש לרוב מצוקה. לעיתים נרתע ומחפש את דמות ההורה שמהווה לו דמות התקשרות בטוחה.
כאשר ההורה מודיע כי עליו ללכת, תגובתו של הילד, היא לרוב בכי, הימנעות, לעיתים גם רגרסיה בשליטה על צרכים. כל אלה מראים על אותות מצוקה.

היכולת של הילד להיפרד מושפעת בעיקר מגישת ההורה, ועל ההורים לאפשר לילדיהם חוויות פרידה בתהליך רגשי ובריא שדרכה ילמדו ויסגלו לעצמם דרך להתמודד עם שינוי ומצוקה שכן, אחת הדרכים ללמידה היא חיקוי.

לפניכם מס’ עצות שיוכלו לעזור לכם ההורים בעת פרידה בבוקר:

  • יש לשדר רוגע וביטחון שהגן הינו מקום בטוח ושאתם נותנים אמון בדמויות המנהלות בגן.
  • להכין את הילדים לפני ההגעה לגן החדש – מה הולך להיות בגן, אלו חברים יהיו וכו’.
  • לאחר ההיכרות הראשונית, עוד בדרך לגן – אפשר לשוחח ולהכין אותו לקראת היום החדש.
  • יש לתת לגיטימציה לכל רגש שעולה. לדוג: ” אני רואה שקשה לך להיפרד אך הצוות יוכל לעזור לך ..”
  • לא להיעלם, כדי לא לתת לו תחושה שההורה נטש אותו. חשוב להיפרד (גם עם התגובה בכי) ולומר: ” אני עכשיו הולך לעבודה, אך אחזור לאחר שתאכלו ארוחת צהריים…” מכאן הילד מרגיש שהורה לא נטש אותו ומשדר לו בטחון.
  • חשוב להנהיג מנהג קבוע ומוכר בעת פרידה. מנהג קבוע משרה ומעניק לילדים תחושת בטחון.

 

בהצלחה

Author: טלי קדמי

שלום, שמי טלי ואני גננת ומנהלת גן לגילאי 3-6. בעלת תואר שני בחינוך לגיל הרך, וניסיון רב במערכת החינוך וכמנהלת גן. במהלך עבודתי מלווה את הילדים, תומכת ומחזקת תחומים רבים בכדי להביאם להתפתחות תקינה ובריאה. כגננת מקבלת כל ילד כמו שהוא, ומאפשרת לו לממש את הייחודיות שלו. מפתחת ומעודדת את תחושת המסוגלות והעצמאות. מעצימה את הילד בכוחות הפנימיים שבו. מאמינה בשיתוף פעולה בין ההורים והגן ומדריכה את ההורים בהתאם לצורך.

'); WinPrint.document.close(); WinPrint.focus(); }