שלושה דברים שיקדמו את ילדכם כבר היום!

מאת ד”ר קורל שחר

כבר למעלה משני עשורים, שאנחנו יודעים שמוחם של ילדים ומתבגרים משתנה ומתעצב בהתאם לסביבה בה הם נמצאים ואליה הם נחשפים. כך לדוגמה, מסכים ושימושים שונים בהם, עלולים לגרום לשיבוש בפעילות המוחית וליצור הפרעות שונות. מחקרים רבים, כמו גם מחקר שלי שנערך בישראל לפני שנה, אף הראו קשר משמעותי בין זמן ושימושי מסך לבין הפרעת קשב, הפרעות שינה, הפרעות התנהגות, חרדות, דיכאון, השמנה ועוד. כהורים, אנחנו רוצים לוודא שילידנו מקבלים את הטוב ביותר, ולכן ישנה חשיבות גדולה לכך שנבין מה משפיע ומה מעצב את מוחם של ילדינו.

רוצים לוודא שאתם מחזקים את מוחם של ילדיכם? שימו לב לשלושה לאלטרנטיבות למסכים: 

1- הילדים רוצים…לכולם יש… אבל מי באמת יודע מה טוב עבור ילדכם?

אתם כהורים, בעלי ניסיון וידע רבים יותר מילדכם, באשר מה נכון ומה מקדם אותם. ילדכם רוצים, הם טוענים שכולם רואים וכולם משחקים בקונסולות, אבל כפי שאתם יודעים פעמים רבות אתם אלו שצריכים לכוון אותם באשר לבחירות ולגבולות שלהם.
כך לדוגמה, אולי זה מבאס אותם לצחצח שיניים, אך יש לכך חשיבות רבה ולכן אתם מתעקשים על-כך. באופן דומה, ישנה חשיבות רבה להגבלת שעות המסך (כל המסכים יחד) לשעה עד גיל 5 ולשעה וחצי לגילאים בוגרים יותר. השימוש וההתמכרות למסכים לא נובעים רק מההרגלים ורמת העניין של הילדים, אלא מתוך חוסר הגבלת השעות או לעיתים אפילו הפנייה מכוונת שלנו כהורים למסכים (שהופכים להיות ‘בייביסיטר’ ברגעים שונים). מחקרים מראים שילדים שנשענים על מסכים כהרגעה או כגורם מסיח, מפתחים יותר התמכרויות למסכים, היות והם אינם לומדים להרגיע ולהעסיק את עצמם. כדי לשנות זאת וליצור זמן שימוש נכון במסכים, שימו לב קודם כל שאתם לא משתמשים במסכים כגורם הרגעה (כשלילד קשה או כואב) או כגורם השתקה (כשאתם צריכים את השקט).
כמו-כן, צרו שגרת יום, אשר מלאה בדברים נוספים מלבד המסך, כדוגמת חוגים, הכנת שיעורי-בית, וזמנים משפחתיים. כך לדוגמה, העדיפו תמיד לכוון את ילדיכם למשחקים ולסיפורים, מאשר למסכים. ישנם משחקים שמתאימים לאחד, כדוגמת משחקי חשיבה של חברת פוקס מיינד, סיימון ואחרים. משחקים כאלו שזמינים לילדכם, מאפשרים גישה קלה יותר ומעודדים את רמת העניין של הילדים. בנוסף, דוגמה אישית שלכם, יוצרת חיקוי אצל הילדים ומאפשרת לילדים ליצור הרגל דומה בעצמם. זכרו- הרגל של משחקים וספרים במהלך השגרה המשפחתית, יעודד את האקטיביות של הילדים ויאפשרו למוחם להתפתח בצורה טובה.

2- חשיפה, גרייה ומה שבניהם

המוח של ילדים מתפתח בעזרת חשיפה וגרייה כבר מגיל הלידה. אם בעבר חשבו שהמשתנה החשוב ביותר עבור ילדים מלידה ועד גיל 3 (ויש שחשבו גם עד גיל 6) הוא חום ואהבה, היום אנחנו יודעים שיש משתנה שווה לו – חשיפה. החשיפה לסיפורים, לטבע, ללמידה שונה אשר תואמת את גיל הילד, מאפשרת למוח להתפתח בצורה תקינה וחזקה יותר, ואף יש בכוחה לצמצם לקויות והפרעות שונות.
כך לדוגמה, מחקר של פרופ’ דורית ארם מאוני’ תל-אביב, שהתפרסם לאחרונה, הראה שהקראת ספרים לילדים תורמת משמעותית להתפתחותם, גם בגילאי 10 ואף בוגרים יותר. דרך הספרים, אפשר לשאול שאלות שונות, המאפשרות הרחבה של אוצר המילים, שיפור של הבנת הנקרא והנשמע, התמודדות עם קונפליקטים שונים שמועלים בסיפור ודומים לאלו המתרחשים בחיים ועוד. בנוסף, קריאת ספרים משותפת באופן קבוע, נמצאה במחקרים כמעלה משמעותית את היכולת של הילדים למשוך קשב לאורך זמן, תפקוד מוחי שהוא משמעותי ללמידה, אינטראקציות חברתיות ועוד.
היו יצירתיים- הוסיפו קולות, צאו למשחק דרמטי משותף מתוך הסיפור, המחיזו אותו ועוד- כל אלו יאפשר לילדכם להתחיל לדמיין בזמן קריאה, וליצור בדמיונו ‘סרט’ או ‘הצגה’ של מה שהוא קורא. דמיון זה יעזור לו לזכור ולהבין טוב יותר את אשר הוא קורא וליהנות יותר מקריאה.
באופן דומה, דרך משחקים הילדים משפרים תפקודים מוחיים שונים, כדוגמת קשב מתמשך, פתרון בעיות, פיתוח אסטרטגיות ועוד- אלו מלמדים פעמים רבות יותר מאשר לימוד מתמטיקה ושפה, ולרוב, מהנים ומעוררי עניין רב יותר אצל הילדים.

3- גבולות ויציבות

לדרך שהורים שמים גבולות וליציבות והביטחון שהם מעניקים לילדיהם, יש חשיבות גבוהה לדרך שבה המוח מתפתח. שימו לב שאתם שמים גבולות בצורה נכונה (ברורה אבל מכבדת) אולי שווה להזכיר כאן את מודל אפרת. בקטנה רק את העקרונות הפשוטים… ושאתם מעניקים לילדכם יציבות מבחינת ההרגלים ולוח הזמנים הביתי. אלו מעניקים לילדיכם תחושת ביטחון לגדול בה, אשר מזינה את המוח ומאפשרת לו להתפתח בצורה חזקה יותר.

לסיכום, זכרו שיש בידכם ליצור כבר היום סביבה מיטבית להתפתחות ילדכם- היו בררניים למה אתם בוחרים להכניס אליה, כיוון שאלו ישפיעו על היכולות, המיומנויות, המוטיבציה וההתקדמות של ילדכם.

Author: קורל שחר

יועצת חינוכית ומשפחתית ומדריכת הורים (לקראת קבלת הדוקטורט מטעם אוני' תל אביב). מומחית קשב, לקויות למידה והפרעות התנהגות. מומחית אימונים מוחיים. ראש תכנית, מרצה, חוקרת ומדריכה פדגוגית, סמינר הקיבוצים. מנחת השתלמויות, משרד החינוך.