כיצד השהות בטבע מפתחת חוסן אצל ילדים?

חוסן נפשי הוא מושג בפסיכולוגיה המתאר את יכולתו של אדם להתמודד במצבי משבר ולהסתגל לשינויים בלתי צפויים בחייו.
החוסן הנפשי מושפע מתכונות אישיות וטמפרמנט ובנוסף מתפתח במהלך החיים. (ויקיפדיה).
ביכולתנו להשפיע ולעזור לילדינו לפתח חוסן נפשי, מעין מערכת חיסון שתסייע להם להתמודד עם מצבי מצוקה ולחץ. (המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה)
קשר קרוב ומיטיב עם ילדינו מסייע להם להרגיש ביטחון ולדעת שבמצבי קושי יזכו לתמיכה שלנו.
במקביל, ילדינו זקוקים גם להתמודדות עם אתגרים מותאמים להם, בסביבה תומכת, על מנת להרגיש בעלי יכולת ואמונה בכוחותיהם להתמודד עם קשיים.
אתגרים כאלו נמצאים כל הזמן בחיי ילדינו, גם ברמה יומיומית ושגרתית של התמודדות בשלבי התפתחות שונים (מילדות להתבגרות), מעברים בין מסגרות, מבחנים, לפעמים בעקבות משברים משפחתיים או במצבי חירום כגון מלחמה, מגיפה, אסון טבע.

השהות בטבע

במחקרים התגלה כי שהות ופעילות בטבע היא אחת הדרכים היעילות לפיתוח חוסן נפשי: (פרופ’ אילון ואחרים).
במרחב טבעי כמו פארק או שדה יש יותר מרחב לחקירה והתנסות ואנו יכולים להגמיש את הכללים.
זהו מקום בו אפשר לרוץ ולטפס (בהשגחה אם צריך) גם אם מתלכלכים, או משהו נשפך אנחנו יותר סלחנים. וזו הזדמנות עבור הילדים לחוות ולחוש את גופם ואת הכוח שלהם.
בטבע מופעלים כל החושים, מה שיוצר יותר ערנות ותשומת לב לסביבה. הגירויים בטבע, מותאמים לחושים שלנו ולכן יוצרים רמת עוררות מיטבית ולא למשל, עוררות יתר שנתקל בה כשהילדים נמצאים זמן רב מול מסכים. החיבור לעולם החי והטבעי מסייע בהפחתת מתח פסיכולוגי, רגשי ונפשי, בעיקר באמצעות פעילות וקשיבות לסביבה (טיאנו רונן ושלו, 2021)

איך הטבע בעצם מפתח את החוסן הנפשי של הילדים שלנו ?

הטבע מזמן התמודדות עם מצבי סכנה ולמידה כיצד להתנהג ולשמור על עצמנו. למשל, להתלבש בבגדים ארוכים כשהולכים בשדה קוצים, לשתות הרבה ולחבוש כובע כשחם. ללכת בשבילים סלולים. למידה וידיעה כיצד להתמודד במצבי סיכון מפחיתה חרדה ונותנת תחושה של יכולת להתמודד עם הסיטואציה.

באמצעות התבוננות על תהליכים המתרחשים בטבע, כגון עונות השנה, ניתן ללמוד על רצף ומחזוריות. תפיסת הרצף היא מיומנות קוגניטיבית חשובה ביכולת ההתמודדות שלנו עם משבר, ומסייעת לנו להבין מהתנסויות עבר שגם אם אנו חווים קשיים בהווה, המצב עשוי להשתנות ולהשתפר בעתיד.
אפשר לעקוב אחר העצים במהלך השנה, לראות שבסתיו הם משירים את עליהם, בחורף הם עירומים, אך באביב העלים צומחים בחזרה והעץ שוב מלבלב ופורח כפי שהיה באביב הקודם.

גם אם אנחנו גרים בעיר אפשר וניתן למצוא הזדמנויות יום יומיות לצאת לפארק או לגינה הציבורית, לשדה קרוב, ואפילו להכניס את הטבע הביתה:
לגדל צמחים וירקות באדניות, בטיולים בחוץ לאסוף עלים ופירות סרק שנשרו ולהכין מהם יצירות אמנות.
היציאה החוצה והחיבור של הילדים לסביבת המגורים ולקהילה סביב תחזק גם את תחושת השייכות והביטחון של ילדינו.

אז צאו החוצה לטבע. טיילו, התבוננו, ושפרו את החוסן הנפשי של ילדכם וגם שלכם.

מקורות:
ויקיפדיה, אתר המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה
בניית חוסן אישי באמצעות קשר עם הטבע בימי ההתמודדות עם נגיף הקורונה – פרופ’ אופירה אילון, מוסד שמואל נאמן, הטכניון; ד”ר קרן קפלן מינץ, מכון שמיר למחקר, אונ’ חיפה.
חוסן הטבע, גליה טיאנו רונן וד”ר רונית שלו, בטיפולנט, 2021

Author: איילת מאימן

נעים להכיר, שמי איילת ואני מטפלת באמנות .אני בעלת ניסיון בהדרכת הורים ובעבודה עם ילדים בגיל הרך ובגילאי בית הספר במגוון רחב של מצבים ובעיות רגשיות. לאורך השנים עבדתי בגנים ובתי ספר, בשיתוף פעולה עם צוותים חינוכיים והדרכתם. בשנים האחרונות כראש תחום טיפול בהבעה ויצירה במרכז לגיל הרך . הנחיתי קבוצות ילדים וסדנאות הורים ובנוסף אני מדריכה מטפלות וסטודנטיות לטיפול באמנות. אני מאמינה בחשיבות הקשר הטיפולי כבסיס ליצירת אמון וכמאפשר מרחב לעבודה אישית. זאת תוך התאמת שיטת וגישת הטיפול למטופל. שיטות הטיפול בהן אני מטפלת הן מגוונות ומותאמות לצרכיו האישיים של המטופל.