“גיל שנתיים הנורא”

מי מאתנו לא עבר את החוויה של השתטחות הילד על הרצפה ורקיעות ברגליים כשהילד לא קיבל מה שהוא רצה… התנהגות זו אופיינית מאוד סביב גילאי שנתיים-שלוש. ממה זה נובע? מה אפשר לעשות על מנת לעזור לילד ולצמצם מקרים אלו?

מה זה התקף זעם?

התקף זעם זה דרכו של הילד לבטא כעס ותסכול. זוהי התפרצות רגשית בלתי נשלטת. היא נובעת מכך שלילד אין יכולת מילולית לבטא את תחושותיו (בין אם כי שפתו עדיין אינה מספיק מפותחת, ובין אם בשל הצפה רגשית בה הוא נמצא באותו הרגע), ולכן הוא מבטא את תחושותיו באופן גופני.

ממה התקף הזעם נובע?

התקף הזעם נובע מפער בין הרצוי למצוי. פערים אלו יכולים לנבוע מדברים שונים, למשל: פער בין רצונותיו של הילד לבין יכולותיו (לדוגמא: הרצון להתלבש לבד, אך יכולתו הפיזית לעשות זאת), בין רצונותיו לגבולות המוכלים עליו (רצונו לאכול עוד עוגייה וגבולות ההורים – שמרשים רק עוגייה אחת), בין הרצון לעצמאות ולנפרדות מצד אחד (להתרחק מהוריו) לבין הפחד מעצמאות זאת מצד שני (הפחד להתרחק מההורים)…

מה אפשר לעשות באותו רגע?

באותו רגע אין טעם לקיים שיחה עם הילד ולנסות לתת לו הסברים – הוא אינו פנוי לכך.
חשוב להכיל את הקושי של הילד, להיות שם בשבילו ולגלות אמפתיה למצבו. לצורך כך נרד לגובה העיניים שלו, נשיים את הרגש (“אני מבינה שאתה כועס / מתוסכל כי…”). במידה והילד מאפשר זאת – נחבק אותו.
במידה והתקף הזעם נובע מגבול שאנו הצבנו לילד, חשוב מאוד לעמוד מאחורי אותו גבול. זאת על מנת לא להעביר מסר כפול לילד, ולא ללמד אותו שאנו נכנעים להתקף הזעם (מה שיעודד שימוש בו גם בפעמים הבאות).
במידה וההתקף נובע מתסכול פנימי של הילד (לדוגמא: רצון לעשות משהו לבד וחוסר הצלחה), נעזור לו באופן מינימאלי, וניתן לו לחוות הצלחה (לדוגמא: הוא רוצה לפתוח את הבמבה לבד ולא מצליח – אנחנו רק נתחיל ונפתח לו פתח קטן, וניתן לו להמשיך לבד).
לאחר שהתקף הזעם חלף, כאשר הילד כבר רגוע, ניתן לקיים אתו שיחה על מה שקרה, לתת לו הסברים, ואם הוא בשל לכך אז אף לנסות לחשוב אתו על פתרונות אפשריים כשמצב זה יקרה שוב.

מה אפשר לעשות בחיי היום יום?

בחיי היום יום יש מספר דברים שניתן לעשות:
1. שיום רגשי – להכניס שפה רגשית – לספר לילד איך אנו מרגישים, לתווך להם איך הם מרגישים, וכל זה בסיטואציות שונות בחיי היום, ולא רק בעתות מצוקה.
באופן זה נלמד את הילד להשתמש בשפה זו, וכך נלמד אותו ונפתח אצלו את היכולת לבטא את עצמו באופן מילולי גם בעתות קושי.
2. פיתוח ותמיכה בעצמאות – מה שהילד יכול לעשות לבד ניתן לו לעשות לבד ונעודד אותו לכך. בדברים שהוא לא יכול לעשות לבד ניתן לו תיווך מינימאלי על מנת לאפשר לו לחוות הצלחה (כמו דוגמת הבמבה).
3. אפשרויות בחירה – בגיל זה לילד יש את הרצון לעצמאות ולשליטה. על מנת למלא לו צורך זה ניתן לו בחירה היכן שזה אפשרי. לדוגמא: בחירה מה ללבוש, בחירה מה לאכול… את הבחירה ניתן לו בהתאם לגיל: בגיל צעיר מבין 2-3 אפשרויות, ובגיל מבוגר יותר ניתן לשאול שאלה פתוחה.
4. הצבת גבולות ברורה ועקבית – הילדים זקוקים למסגרת ברורה. הם צריכים לדעת מה עומד לקרות, מה מותר ומה אסור. כל זה מקנה להם ביטחון ויציבות. לכן, כאשר אנו קובעים חוק או גבול, נעמוד בו.
5. איזון בין גבולות לבין עצמאות ובחירה – החליטו עם עצמכם מה הגבולות והחוקים בהם אתם לא מתפשרים. בשאר הדברים אפשר להתפשר ולתת לילד את אפשרות הבחירה.

אז לאחר שהבנו מה זה התקף זעם ומה ניתן לעשות, זכרו כי התקף הזעם מבטא מצוקה. היו אמפטיים לילד. נסו לפעול כך ותראו איך התקפי הזעם מצטמצמים גם באורכם וגם בתדירותם. בהצלחה!

כתבה נוספת מאת נגה הלמן (שרמן) : תכינו את הילדים 

לעמוד המומחית

Author: נגה הלמן (שרמן)

נעים מאוד, אני נגה, אמא לשני ילדים, אוהבת ילדים בכל נשמתי. תמיד ידעתי שאעבוד עם ילדים, ולכן בחרתי במקצועי לעבוד כקלינאית תקשורת התפתחותית (ובשל אהבתי ללמוד ולהעמיק המשכתי ללימודי תואר שני במדעי הקוגניציה, בהתמחות של לקויות קשב ולקויות למידה). ב- 15 שנים בהן אני עובדת כקלינאית תקשורת במסגרות שונות (בינהן התפתחות הילד ומשרד החינוך) צברתי ידע נרחב בכל הקשור להתפתחות הילד בתחומים השונים. לפני כ- 6 שנים פתחתי את הקליניקה הפרטית שלי, ובה אני מלווה משפחות רבות. במקרים רבים הורים התייעצו איתי בתחומים נוספים, ואני עניתי להם לפי מיטב ניסיוני והידע שהיה ברשותי, וההורים תמיד יצאו מרוצים! לאור זאת, החלטתי להרחיב את תחומי העיסוק בקליניקה להדרכת הורים לגיל הרך. אז הלכתי, העמקתי ולמדתי, והיום אני גם מנחת הורים לגיל הרך, מלווה משפחות בכל התחומים בהם עולים קשיים בשנים הראשונות (ליווי לאחר לידה - הכרת שפת הגוף של התינוק ומתן מענה מיטבי, קשיי הרדמות ושינה, הדרכה לגמילה ראשונית מחיתולים והתמודדות עם קשיי גמילה, התמודדות עם "גיל שנתיים הנורא", בניית סמכות הורית, התמודדות עם שינויים ורגרסיות כגון לידת אח, מעבר דירה, כניסה לגן ועוד...).