שיח רגשי ומנטלי כבסיס לכישורים חברתיים

“לקוף יש בננה. הקוף בננות אוהב,
אבל לחברו אין בננה – והוא נראה די רעב…”
מתוך: דוקטור כדור-עגול ותרופת האומץ/ אפרים סידון.

תיאוריית המיינד Theory of mind כוללת את יכולתם של בני האדם להבין התנהגות אנושית ויחסי גומלין חברתיים בין בני אדם. יכולת זו מתפתחת בשנים הראשונות לחיים, וכוללת את ההבנה כי מצבו המנטלי של אדם מסוים, מניע את התנהגותו הנראית לעין.
אצל ילדים בעלי התפתחות תקינה מתפתח הבסיס ליכולת זו במהלך השנים הראשונות לחיים. מחקרים מצביעים על קשר בין ההבנה המנטלית המתפתחת לבין כישורים חברתיים שונים, כגון: יכולת לפתור עימותים עם חברתיים או תכנון משותף במהלך משחק.
כיום נטען כי תנאי חשוב להתפתחות מוקדמת של יכולת זו אצל ילדים הוא התנסויות חברתיות שפתיות עשירות, הכוללות חשיפה לביטויים מגוונים על מצבים מנטליים שונים של הילדים עצמם, ושל אנשים בסביבתם.

כיצד ניתן לעזור לילד לפתח את יכולות הבנת העולם הפנימי של האנשים הסובבים אותו ?

  1. דברו עם הילד מגיל צעיר על רגשותיכם ועל רגשותיו: “אתה עצוב להיפרד מסבא וסבתא”, “אני מתרגשת לקראת הנסיעה”.
  2. בזמן עימות עם חבר הדגישו את העולם הפנימי של הנוכחים בסיטואציה כבסיס לחיפוש פתרון בעיות חברתי: “אתה רוצה להתנדנד חזק, אבל עידן מפחד מנדנוד חזק”, “אתה רוצה לשחק בכדור, אבל גם מיכל רוצה לשחק בכדור, מה נעשה?”
  3.  דברו על אמונות ומחשבות שונות, גם אם הן מוטעות: “חשבתי שיהיה היום קר, אבל טעיתי”, “אתה ידעת שהנעל נקרעה, אבל אני לא ידעתי”.
  4.  דברו על העדפות שונות של אנשים בסביבתו של הילד: “רונה אוהבת לאכול פיצה, אבל שירה לא אוהבת”. “אתה אוהב לראות כוח פיג’יי, אבל יעלי אוהבת לראות מפרץ ההרפתקאות”.
  5.  כשאדם סביב הילד מראה סימן חיצוני של רגש, דברו עם הילד על הרגש שבא לידי ביטוי: “רון מחייך כי הוא שמח לקבל מתנה”, “אורי מסתכל למטה כי הוא מתבייש”.
  6. עודדו שיח רגשי ומנטלי בזמן קריאת ספר משותפת: “הקוף איבד את אמא שלו, איך לדעתך הוא מרגיש?”, “איילת הגיעה הביתה עם המון חיות, מה לדעתך אמא שלה חושבת?”, “אתה חושב שאמא של איילת הופתעה לראות כל כך הרבה חיות מחוץ לבית?”

Author: מעין פלד זנו

שמי מעין ואני קלינאית תקשורת. בעלת ניסיון רב בטיפול בהפרעות קול, הפרעות שטף הדיבור, שיבושי היגוי, לקויות שפה, עיכוב שפתי ועבודה עם חרשים וכבדי שמיעה בגיל הרך. מוכרת כמטפלת מוסמכת לטפל בילדים בגיל הרך. בעלת ניסיון רב בהדרכות הורים לקידום שפה וסקרנות שמיעתית, ובעלת ניסיון רב בהדרכת סטודנטים להפרעות בתקשורת מאוניברסיטת תל אביב במסגרת עבודתי בבית מיחא. בראיית העולם שלי, בגיל הרך ההורים והמטפלים העיקריים בילד, הם סוכני השינוי המשמעותיים ביותר. על כן, על מנת שטיפול יהיה יעיל ותתקיים העברה אל מחוץ לחדר הטיפולים, על ההורים להיות שותפים בקביעת מטרות הטיפול יחד עם הצוות המקצועי. יתרה מזאת, על ההורים או המטפלים העיקריים להיות נוכחים ולהיות שותפים מלאים בטיפול עצמו, ולקבל הדרכה שוטפת על מנת שתתאפשר העברת עקרונות הטיפול לסביבה הביתית. מ.ר. 13-88214

'); WinPrint.document.close(); WinPrint.focus(); }