חשיבות הקראת סיפורים בתחילת ביה”ס יסודי

עד גיל בית ספר, רוב רכישת השפה של הילד מתרחשת באמצעות הערוץ השמיעתי.
הילד רוכש את השפה משמיעתה, מתרגל את צליליה על ידי הפקה, נותן לעצמו משוב ומתקן בהתאם.
כך הילד מגדיל את אוצר הצלילים ואוצר המילים הקיים אצלו.
אולם, מגיל בית הספר השפה אליה נחשף הילד הינה שפה כתובה בנוסף לשפה דבורה.

הורים רבים מוותרים החל מגילאי בית הספר על קריאת סיפורים במחשבה, שהילד כבר גדול מידיי להקראה, ש”הגיע זמן שיקרא לבד”.
ויחד עם תלאות היומיום הקראת הספרים הופכת למשנית ולאט נעלמת.

חשוב לדעת כי בכיתות בית הספר המוקדמות, יכולות הקריאה של הילד מתפתחות, וקיים פער בין יכולת הקריאה ליכולת ההבנה.
הילד עסוק ברכישת האותיות, הניקוד, צירוף האותיות והניקוד לצירופים ולמילים בעלות משמעות. זהו תהליך שדורש מהילד יכולות למידה ועיבוד מרובות, והילד אינו פנוי בשלבים הראשוניים להפקת משמעות גבוהה מתוך טקסט כפי שנדרש מגילו הכרונולוגי.

כאשר ההורים מוותרים על ההקראה, נוצרת הפחתה בחשיפה של הילד לשפה תואמת גילו, ולטקסטים הדורשים יכולות הבנה גבוהות, כגון:
מניעים פנימיים של הדמויות, הסקת מסקנות, אוצר מילים תואם גיל, ומבנים תחביריים מורכבים כגון משפטי ויתור (למרות ש…) משפטי ניגוד (ואילו…), וכדומה.

בבית ספר רבים כיום קיימת בכיתות א ו-ב שעה במערכת, שנקראת “שעת סיפור”. הורים לעתים מרימים גבה ושואלים, מדוע נזקק הילד לשעת סיפור אם הוא רוכש קריאה וכתיבה. התשובה: לשם חשיפה שפתית מותאמת לגילו של הילד, ולא ליכולות הקריאה המתפתחות שלו.

מה ניתן לעשות בבית על מנת להמשיך לחשוף את הילד לשפה מותאמת לגילו?

  1. להמשיך בהקראת ספרים המתאימים לגילאי בית ספר.
    לתת לילד לבחור ספרים על פי אהבותיו ונטיותיו ולהקריא בזמן מוגדר הפנוי מגירויים סביבתיים ככל הניתן.
  2. לדבר על מה שקראנו: “מה אתה חושב שהם יעשו עכשיו?” “אני קצת במתח לקראת…” “למה הוא עשה את זה לדעתך?” .
    במצב בו אנו משוחחים על מה שקראנו, אנו מאפשרים לילד לעבד את המידע ששמע, מעודדים הסקת מסקנות, יכולת ניבוי והבנת מניעים נסתרים של הדמויות. כאשר ילד נחשף לשיח על הספר, הוא יתחיל יותר ויותר לחפש את אותן התובנות בספרים ובסיפורים הבאים, ויכולת ההבנה תתפתח בהתאם.
  3. לחשוף ולהקריא לילד למגוון טקסטים מסביבנו:
    מתכון למאכלים, הוראות של משחקים, תיאור אתר היסטורי בזמן טיול, כתבה באחד מהאתרים בהם אנו גולשים וכדומה.
    חשיפה שכזו תאפשר לילד להכיר מגוון רחב של אוצר מילים, מבנים תחביריים ותובנות שונות מהטקסטים השונים המקיפים אותנו.

מעין פלד זנו
קלינאית תקשורת
מ.ר. 13-88214

Author: מעין פלד זנו

שמי מעין ואני קלינאית תקשורת. בעלת ניסיון רב בטיפול בהפרעות קול, הפרעות שטף הדיבור, שיבושי היגוי, לקויות שפה, עיכוב שפתי ועבודה עם חרשים וכבדי שמיעה בגיל הרך. מוכרת כמטפלת מוסמכת לטפל בילדים בגיל הרך. בעלת ניסיון רב בהדרכות הורים לקידום שפה וסקרנות שמיעתית, ובעלת ניסיון רב בהדרכת סטודנטים להפרעות בתקשורת מאוניברסיטת תל אביב במסגרת עבודתי בבית מיחא. בראיית העולם שלי, בגיל הרך ההורים והמטפלים העיקריים בילד, הם סוכני השינוי המשמעותיים ביותר. על כן, על מנת שטיפול יהיה יעיל ותתקיים העברה אל מחוץ לחדר הטיפולים, על ההורים להיות שותפים בקביעת מטרות הטיפול יחד עם הצוות המקצועי. יתרה מזאת, על ההורים או המטפלים העיקריים להיות נוכחים ולהיות שותפים מלאים בטיפול עצמו, ולקבל הדרכה שוטפת על מנת שתתאפשר העברת עקרונות הטיפול לסביבה הביתית. מ.ר. 13-88214