מה אפשר ללמוד מבחירת משחקי קופסא

אני כבר מזהה אותם, את הילדים שיבחרו משחק מסוים בחדר הטיפול וימנעו מלבחור משחק אחר.
לרוב בתחילת קשר, כאשר יפתחו את הארון ייקחו ראשית משחק שהם כבר מכירים ויזמינו אותי לשחק איתם, הבחירה במשהו מוכר משמעותה צורך בביטחון.
לרוב: לא בודקים את הידע שלי, אני לא צריך להתחיל להבין חוקים מסובכים, אני “אראה” לה שיש בי חלק “יודע”.
בחירת המשחק והבאתו מהארון למרחב המשותף זו גם הזדמנות ראשונה לשאול עם מי שיחקו בעבר, האם אוהבים לשחק איתו ועוד.
למעשה מהרגע שהילד ניגש לקחת את המשחק אני כבר שמה לב להמון מידע שלא בהכרח מדברים עליו כגון: האופן שבו הוא מתארגן למשחק – האם זכר אותי וארגן לי מקום, האם המקום מוגדר (על ידי כרית או סביב שולחן למשל), האם הוא מוציא קלף אחד אחר השני או שופך את כל הערמה, האם חשוב לו שאדע את החוקים לפני המשחק או שהוא חושב שאני כבר יודעת אותם. אני שמה לב לאופן בו הוא מתמודד עם תסכול במהלך המשחק כאשר הוא לא מוביל, או להפך כמה חשוב לו להצליח ולנצח בכל מחיר, האם קיימת תוקפנות? ועוד. 
כאשר ילד רוצה שוב ושוב לשחק באותו משחק לרוב המשמעות היא שהוא חרד להתחיל משהו חדש ונוח לו יותר להיות במקום שהוא מבין אותו והוא מוכר לו.
האופן בו ירשה לי להציע משחק אחר או בעצמו יבחר משחק שונה יספר לי על השלב ההתפתחותי רגשי בו הוא נמצא וכן על כישוריו החברתיים – האם הוא רואה גם את צרכיי או שכרגע הוא צריך שרק אראה אותו וכן הלאה.

הנה כמה דוגמאות קליניות מה מה אפשר ללמוד מבחירת משחקי קופסא ומילדים הניגשים למשחקים:

• ילדה בת 4 שהגיעה עם רמת חרדה גבוהה וקשר סמביוטי עם האם, שלא מעניק לה יכולת להתמודד עם דברים רבים ללא נוכחות האם: הרבה דברים השתנו בחדר לאורך התהליך הטיפולי אך עדיין נשאר לה משהו אחד קבוע. היא רוצה לשחק את המשחק “לתת ולקבל” (מיכל לאופר* ) – משחק זיכרון שבו יש שאלות להכרות אישית כל פעם שמוציאים זוג. היא מאוד טובה בזיכרון ודרך המשחק היא נהנית גם להראות את היכולות הטובות שלה לזכור דברים וגם זוכה להכיר אותה ואת אמא מחדש – מחכה לראות אם אמא תישאר באותן תשובות מול שאלות שכבר פגשה ודרך המודלינג (הדוגמה שאמא נותנת) היא בוחרת אם לעשות דומה או שונה מאמא, בין היתר גם המשחק עזר לעבוד על הנפרדות שהייתה חסרה בקשר.
• ילד בן 10, מטרת הפנייה הייתה להוריד רמות תוקפנות וקושי להקשיב לסמכות וכן בעיית התארגנות כוללת.
  בתחילת התהליך הוא הסכים לשחק רק משחק קופסה אחד “חתחתול” (foxmind *) – במהלך המשחק כאשר ראה ככל הנראה שידו על העליונה וחשש מהלא נודע היה עוצר ואומר זהו נגמר. מה שקרה לי באותו רגע הוא המפתח להמשך: הבחנתי כי אני חשה מבוהלת, נמצאת בתסכול ובחוסר אונים ואז הבנתי שכנראה הוא חש כך לא מעט בחייו והחלטתי לקבוע כלל שבו חוקי המשחק יכולים להשתנות אבל – חייבים להיות ידועים לשני המשתתפים מראש – ממש כמו שעל מנת שילד יוכל להתארגן באופן מותאם כללי הבית, הגבולות חייבים להיות ברורים וכן מה יקרה אם לא יופרו.
  למעשה ניסיתי, דרך המשחק לתת לו חוויה שתלווה אותו גם בחייו. במשחקים הראשונים אחרי הכלל הזה היה מנסה ללא הרף לשנות ואני הייתי נחושה לקיים את הסיכום ביננו והפסקתי למרות הכעס שלו. כאשר כעס השתתק אפילו לאורך פגישה שלמה. יום אחד אמרתי לו שנמאס לי מהמשחק והוא סרב שוב להחליף אז הצעתי לעשות עם המשחק משהו אחר : שאלתי אותו אם יודע לאיזה קלף יש חתולה עם תיק למשל. הוא ידע את כל הפרטים – זו הייתה הנקודה שבה הבנתי שהוא פנוי לראות אפשרויות נוספות ומכאן לאט לאט נחשפנו למשחקים רבים אחרים דרכם עיבד את התוקפנות ואך איבד אותה – זוכרת את הרגע שבו הוא לימד אותי משחק חדש, משלו ואמר “חכי רגע, אשמור עליך שלא יתקפו אותך”…

• ילד בן 6 שהופנה בשל רמת תוקפנות גבוהה ואי קבלת סמכות. ילד שיודע להיות רק במסכים כל היום ורגיל לקבל בדיוק מה שהוא רוצה, לא יודע לקבל לא. הצעתי לו את המשחק “לוטי קרוטי” שהוא משחק קופסה שונה מעט – מוחשי (עם חיילים ומבנה-מסלול).
  במהלך המשחק יש צורך לאבד שליטה ולהיות באי-ודאות. כל רגע מצב המשחק יכול להשתנות כשהארנב (שחקן) יכול ליפול אם משום פעולה שלך כשחקן או משום האחר. מאוד מעניין היה לראות גם את האופן בו התארגן מול המשחק עצמו (התקשה בהתחלה לשבת, להניח את הקלפים בערמה המיועדת או למשוך קלף יחיד) ואת רמות התוקפנות שלו בתחילה “אני אפיל אותך!” לעומת ההמשך בו אמר “הלוואי שלא אפול”.

משחקי קופסה הם פלטפורמה לקשר, הנאה אך גם הרבה מעבר.
אם רק נתבונן – החל מהבחירה וכלה באופן שהילד חושב, מתארגן, יוצר חוקים חדשים או מקבל את הקיימים ועוד.
לכל בחירה ופעולה יש משמעות ואם תציצו בהמלצות שלי ושל שאר המומחים באתר תגלו את הדגש המיוחד שיש לכל אחד מאיתנו לגבי משחקים מסוימים.

Author: הדס שמואל

נעים להכיר, הדס, אמא לשלושה ילדים, מטפלת זוגית ומשפחתית, מטפלת באמצעות אומנויות-מוזיקה MA, מומחית חינוך מיוחד והתפתחות B.ED וגננת לשעבר בחינוך המיוחד. את המסע שלי בעולם הטיפול התחלתי כבר בגיל 14 עם המוזיקה שמלווה ואוחזת לי ולמטופליי הרבים את היד. אני מביאה איתי ניסיון של מעל 20 שנים במערכות החינוך ומעל עשור בטיפול במשפחות וילדים. ניתן לפגוש אותי לטיפול או הרצאה ומזמינה בחום לבקר אותי באתר הבית שלי www.hadastherapy.com שמרכז בתוכו תכני התפתחות רבים. נפגש כעת בביקורות- מקווה לסיור נעים, הדס.