פאזל המשלב מוטוריקה עם העשרה שפתית

הספר משלב אלמנטים של שפה, משלב לשוני גבוה, וחריזה שהיו עלולים בספר אחר להתיש אולי את הילד אך עם סיפור הרפתקאות וגבורה, אחוות אחים ונחישות שמרגשות את הקורא הצעיר ומעודדות אותו להישאב לתוך הספר וכך להנות מהשפה. גם אם היא ארכאית מעט. אצלנו בבית הסיפור הפך לכזה שהילדות כבר מדקלמות אותו וגם לפני שידעו לקרוא, ידעו “להקריא אותו” בשל החריזה והמקצב שלו.

“הגביעים” הוא משחק אבסטרקטי ל-2 שחקנים מאוד פשוט ונחמד. המטרה דומה לאיקס-מיקס-דריקס רק בריבוע של 4×4. יש תנועה על גבי הלוח כשאפשר להזיז כלים ממקום למקום ובנוסף יש אלמנט של זיכרון – כשמסתירים כלי של היריב או של עצמך בעזרת כלי “גדול יותר” – אם החלטת להזיז את הכלי המסתיר ושכחת שמתחתיו יש כלי של היריב – ייתכן מאוד ותפסיד. 2 האלמנטים האלו יוצרים משחק מאוד משודרג יחסית לאיקס-מיקס-דריקס הבנאלי שתמיד מסתיים בתיקו. חסרון של המשחק הוא שיש סיכוי שיוכרז תיקו עם 2 שחקנים שבכל תור “מבטלים” האחד את השני עד שנמאס להם. אבל לילדים אני לא חושב שזה יקרה הרבה.

המשחק ניתן לדירוג ובכך מתאים לטווח גילאים. תומך גם בהארכת טווח הקשב. ניתן לשחק לבד או בקבוצה.

במשחק צריך לגלות מהי הדמות שיש למשתתף השני. את זאת עושים ע”י שאילת שאלות רלוונטיות, ופסילת דמויות (על פי התשובה), עד שמגלים את הדמות. לכן, המשחק מפתח יכולות שפתיות של שאילת שאלות (רלוונטיות), הבנת שלילה (את מי צריך לפסול) ויכולות נוספות כגון הכללה, הבחנה בפרטים, ואלימינציה.

מאיה חנוך מפליאה בספר נוסף עם ציורים מרהיבים ושאלה מאוד עמוקה על רצונות של ילדה והקשבה של אם, על הצורך בשליטה והסבלנות הנדרשת מההורה להיענות לה, על דימוי גוף ורצון לכוח על ואיך מתאפשר מפגש בין דמיון למציאות בחסות חלומות וחלונות. עבור כל ילד ניתן לשאול מהם הכנפיים או האיבר שהיה רוצה להזמין לעצמו, אילו כנפיים מועדפות עליו ולמה ולשים לב גם כהורה איך הייתם מגיבים אתם לו הייתם ההורה בסיפור.