עצות לקריאה נכונה וטובה לילדים

במחקר שנערך במרכז לדימות מוחי בילדים בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון (2019), שבראשות ד”ר ציפי הורוביץ-קראוס ובבית החולים לילדים בסינסינטי אוהיו, גילו באמצעות ניתוח נתוני MRI שמוחם של ילדים צעירים בני 3-5 הנחשפים ל”זמני מסך” ארוכים מתעצב באופן נוירולוגי שונה ממוחם של ילדים שנחשפים להקראת ספרים ולא לטובה.

הממצאים הצביעו על קשב נמוך, על חוסר סבלנות, על קושי בהתמודדות עם מצבי איפוק, על קושי בחשיבה מופשטת ופתרון בעיות ועוד למי שלא קורא ספרים ונחשף למסכים בגיל הצעיר. ולכן לא משנה באיזה ספר תבחרו ומה תדעו עליו לפני, העיקר שתקראו.

אז מה יש בהם בספרים האלה? או “מה הוא כבר מוצא בזה, כולה חמישה בלונים” אמרה חברה אחת לאחרת כשהיא מספרת לה על כך שתינוקה בן השמונה חודשים מבקש את הספר שוב ושוב. מכירים את זה שילדים מתלהבים מספר ומבקשים לקרוא אותו שוב ואתם לא ממש הבנתם? תהיתם פעם האם יש משמעות לאיורים בספר? כי אם לא, המאמר הזה הוא הזדמנות להציץ “לעולמם הסודי של הספרים” לילד ולהורה.

אז על מה חשוב לשיב לב בקריאת ספרים לילדים ?

משמעות הספר:
כל ספר הוא מסע, המשול למסע החיים בו יש התחלה (לידה), אמצע (חיים) וסוף (מוות). בכל ספר לעולם יהיה גיבור שעובר מסע (דרך) בו הוא מתמודד עם אתגרים ונאלץ לגייס כוחות (מעצמו או מחברים) להתמודדות ופתרון המשבר.
הצורה החיצונית:
ספרי ילדים כיום מוקפדי איורים יותר מבעבר. לאחר שנים של מחקר ספרות ילדים, הובן במאה הקודמת חשיבותו של האיור עבור הילד המתבונן או הקורא. לכל ספר יש סופר שמביא את הציר הרעיוני ומאייר (לפעמים הוא עצמו כמובן) המביע בציוריו את הביטוי הוויזואלי לרעיון.
לכל ביטוי ציורי בספר הילדים יש משמעות משלו כך גם לגודלו של הספר, לגודל ומיקום הכתב, ליחס בין הציור למלל ועוד. פעמים רבות באיור יהיו פרטים רבים יותר מן המלל שמטרתם להשלים את החוויה והמסר אותם רוצה הסופר להעביר. האיורים, הם למעשה התפאורה של הטקסט, הפסקול שלו והמקום בו כל מתבונן יכול להשלים לו פרטים הקרובים לעולמו אותם תפסה עיינו.
מבנה סיפור:
ספרי ילדים רבים יכללו מניה, ספירה- “מעשה בחמישה בלונים” של מרים רות שהוזכר למעלה למשל מונה בהפחתה את בלוני המסע עד שהוא מסתיים. ספר נוסף של רות “תירס חם” גם הוא מניה של חברי מסע המצטרפים לאורכו. בכל אחד מהספרים לגילאים הצעירים יהיה מצלול (מהמילה צליל) שמטרתו להוות פס-הקול של הספר. ספר הבנוי באופן חזרתי, מאפשר לילד להתכונן לבאות, להיות שותף פעיל למסע הדמיוני והמציאותי (קורא ומשלים עם ההורה את הסיפור) ובכך גם להפחית חרדה מפני הלא-נודע כי למרות המשבר המסע הושלם. כמעט כל ספרי הילדים יהיו מאוירים כמבט פנימה והחוצה (ZOOM IN-ZOOM OUT) שמטרתו להכניס, כמעט באופן פיזי, את המתבונן בו והדמויות בספר, ובמיוחד באגדות ילדים יהיו מאופינות בתכונה או כוח בולט ויחודי להן.
דוגמאות: בסיפור “ויהי ערב” של פניה ברגשטיין נוכל להבחין כי הציור מוביל אותנו כמו מצלמה מלמעלה למטה מהירח אל הכפר ואל הלול עד שאנו ממש פוגשים את הדמויות מקרוב. בסיפור אחר כגון “מה עושים עם בעיה?” של קובי ימאדה נראה כיצד בזמן משבר האיורים אפורים עד נטולי צבע ובעת פתרון המשבר במסע מתחיל העולם להתמלא תוכן וגוונים וכן הלאה בספרים רבים אחרים.
האופן בו קוראים- שותפים למסע:
קריאה משותפת של ספרים חשובה להתפתחות יכולת ההבנה של תופעות עולמיות וחברתיות של עצמי ושל הזולת, הן בשל התוכן המוצג בספר והן בשל האינטראקציה המתקיימת בין ההורה לילדו. מחקרים רבים ציינו את תרומתה של קריאת ספרים להעשרת הידע, ההתפתחות שפה ועושרה, פיתוח דרכי חשיבה מורכבות ופיתוח האוריינות (סקרנות לכתב, הסקת מסקנות, יצירת תוכן ועוד). 

טיפים לקריאה והתבוננות בספר

ומכאן אני מציעה בכל ספר לנהל את החקר בו באופן הבא:

  1.  להביט עם הילד בכותרת ולנחש איתו על מה הספר יהיה. רוב הילדים ישמחו לגלות בהמשך הסיפור כי הם מזהים את תמונת הכותרת שתקשר אותם בין הפנים לחוץ.
  2.  לקרוא בהתאם לגיל הילד את הטקסט ואם יש צורך לקצר. איך נדע? הילד יביע שעמום וחוסר עניין וסבלנות במקום הנאה וסקרנות.
  3.  עולמו הפנימי של הילד – לשים לב איך הילד שלנו מסתכל על האיורים, לראות מה מושך אותו, מה הוא קולט ומבין מהפרטים ילמד אותנו לא מעט על השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא ועל התכנים שמעסיקים אותו. לתת לו לספר את הסיפור על פי האיורים יתן לו תחושה של הדדיות ושליטה על המרחב המשותף של הסיפור.
  4.  גילוי הכוחות – הספרים מציעים פעמים רבות התמודדות עם אתגרים או משברים. מצבים מנטליים המצויים בספרים לרוב לא יהיו נגישים בשיח ההורי הטבעי ולכן הם יכולים להוות קרקע לשיח מפותח יותר על התמודדות, גלגל-החיים, חשיבה גבוהה הכוללת פתרון קונפליקטים בדרכים מגוונות ועוד. אני ממליצה בחום לחזור ולשאול את הילדים בכל גיל ובהתאם לרמתם מה הם הבינו מהספר, האם לדעתם הגיבור פעל באופן המיטבי ואם לא מה יכול היה לעשות וכן הלאה. אנו יודעים ממחקרים רבים שנעשו בתחום, כי פיתול החשיבה המנטלית הגבוהה דרך ספרים מביא לשיפור ביחסים של הילד לעצמו ולסביבה.
  5.  עם או בלי איורים? מחקרים שבדקו את ההבדלים בקריאת ספרים עם וללא איור, הראו כי ללא תמיכת הטקס על ידי איור תתקיים אינטראקציה מעשירה יותר בין הילד להורה שתתבסס על השלמת הפרטים בשיח אותם במקרה האחר משלים האיור ( סמדז’ה, זיו, ארם; 2013) אך עם זאת אין יתרון לבחירה כזו או אחרת כל עוד ההקראה נעשית עם תיווך של הורה או מבוגר אחר (גננת, סבא וכו) ולכן יש לזכור כי לרוב ספר עם איורים יהיה מושך יותר ורב רבדים יותר עבור הילד שיוכל לחזור ולעיין בו גם ללא תיווך מבוגר בהמשך.

קצרה היריעה מלהמשיך ולטייל בעולם הספרים ולכן לא משנה באיזה ספר תבחרו ומה תדעו עליו לפני, העיקר שתקראו ותגלו את הקסם שבאיחוד עם ילדכם (:

קריאה מסקרנת ומהנה!

Author: הדס שמואל

נעים להכיר שמי הדס שמואל אמא ל3 ילדים ובהכשרתי אני מטפלת באמצעות אומנות-מוזיקה (MA) בוגרת תואר שני בהצטיינות וכן הכשרה מתקדמת בטיפול ובעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד ומוזיקה (B.ED) מאוניברסיטת חיפה וכן בעלת תעודת הוראה בחינוך מיוחד עם התמחות בהתפתחות ילדים ובגיל הרך.לאורך השנים טיפלתי בעשרות ילדים, נערים, הורים ונשים כמגדר נפרד, הנחתי עשרות קבוצות וסדנאות והשתתפתי בכנסים מקצועיים רבים כמנחה, מרצה וכמשתתפת. המוזיקה שליוותה את כל מסע חיי האישיים והמקצועיים התחברה לימים עם כלים נוספים כגון מיינדפולנס, CBT, דמיון מודרך ועוד המשמשים אותי בטיפולים ובמפגשים השונים.

'); WinPrint.document.close(); WinPrint.focus(); }