לגו נינג’גו מלהיב וכיפי

משחק מצויין המאפשר לילד לתרגל מרכיבים התפתחותיים כגון חלוקה לקטגוריות, מושגי יסוד (גודל צורה מרחב), אבחנה חזותית, מציאת קשר וכדומה. בסדרה משחקים ברמת קושי עולה. מומלץ.

הארנב ממושי הוא אותו הילד המחפש חברים ומתקשה להבחין בין חבר אמיתי, לשאינו חבר. הסיפור בא לעזור לילד להבין שלא כל מי שנותן או מקבל מתנה הוא אכן חבר אמיתי. ערך החברות נמדד בחוויה המשותפת ובעזרה הדדית- ואת זה הסיפור מעביר לילד בצורה נעימה אך לא רכה מדי. (הארנב המאוכזב = הילד המאוכזב). גם בסיפור הזה יש מסר ברור להורה- חברים לא קונים עם מתנות. חברים זה מישהו שמתחברים אליו כי נעים להיות איתו והוא עוזר לי ואני עוזר לו.

בכל כרטיס ישנו מידע על מדינה אחרת בעולם (באיזה מדינות היא גובלת, מאפיינים תרבותיים, שמות של נהרות / ימים וכו’). על הילד לזכור תוך 10 שניות כמה שיותר פריטים ולאחר מכן, מצידו השני של הקלף ישנן שאלות על אותה מדינה. המשחק מתרגל בעיקר את יכולת זיכרון העבודה של הילד ואת טכניקת זיכרון המידע. בנוסף, הוא מעשיר בכל פעם את ידע העולם של הילד. ניתן לשחק לבד, בזוג או כקבוצה. משחק זיכרון אחר- כייפי ומלמד

בספר, יש מפגש של מחשבת ילדים שבגיל צעיר אגוצנטרית שהאוטובוס הנטוש יהיה שלהם וישמש עבורם, אבל, יש “תקנות” שמייצגות את עולם הערכים שלפיו אנחנו צרכים להתארגן על מנת לחיות בחברה. בספר מתגשמת, עבור הילד שיקראו לו את זה, פנטזיה, עולם המבוגרים והילדים נפגש למען מטרה משותפת ומעבר לכך- הופך להיות מפגש של עולמות מכל הסוגים, ובעצם המטרה היא לומר : השלום נמצא בתוכנו. אין עידוד אמיתי לעבור על הכללים, אך יש עידוד לנסח מחשבה או רעיון של ילד מול מבוגר, מפגש של פערים של גדולים וקטנים שבעצם, האוטובוס הוא רק סימון קונקרטי לחוויה של הבנה והקשבה.

משחק חמוד מאוד, מפתח את יכולת הביטוי של הילד ובהצגת השאלות עד שמגיעים לדמות. יש מעט חיסרון שבשלב מסוים אתה כבר מכיר את כל הדמויות אבל לא נורא. עדיין חמוד מאוד מאוד.