המעבר הגדול מהגן לכיתה א’

המעבר הראשון שאנו חווים בחיינו הוא היציאה הראשונה של העובר לעולם והינו ראשיתו של תהליך ארוך שיימשך לאורך כל חייו. בהמשך הוא עובר מהעריסה או הזרועות אל חלל החדר, אח”כ נפרד מאיתנו כאשר הולך למעון ולפעוטון, נפרד מן המעון ומאיתנו כאשר יוצא לגן, לביה”ס, ועושה דרכו מכיתה לכיתה וממסגרת אחת לאחרת..
בכל שינוי גדול יש חשש, אך יש גם תקווה לצמיחה גדולה והתחדשות. הדבר תלוי מאוד במידת ההכנה והמוכנות של האדם לקראת השינוי. המעבר מגן החובה לביה”ס הוא אחד המעברים המשמעותיים עימם הילד מתמודד ולכן מומלץ להתכונן לקראתו.

מעבר מגן לכיתה א

חשוב לי להדגיש שפרידות ומעברים הינם חלק מחיים נורמליים. המעבר מהגן לבי”ס הוא שינוי נורמטיבי, חיובי באופיו, שאינו נתפס כמצב חריג. אולם, יש לזכור כי עצם השינוי מחייבת את הילד להתארגנות נפשית ופיזית שונה מבעבר והוא כרוך לעיתים בקשיי הסתגלות ובלבטים. לפני שנוכל להבין מה עוברים ילדינו במעבר מישן לחדש כדאי שנשאל את עצמנו מה עושים לנו שינויים – האם אנחנו אוהבים שינוי, נלחצים ממנו ומה מקל עלינו את המעבר.
ביה”ס וגן הן שתי מסגרות שיש להן חוקים אחרים והן שונות אחת מהשנייה. בעבר ניתן היה לדבר על מעבר חד בין שתי המסגרות. היום, יש התקרבות ביניהן, מחד בגן לומדים יותר מבעבר ושמים דגש על סיום מטלות והקניית הרגלי עבודה, ומאידך בביה”ס עובדים בקבוצות ויש דגש רב על למידה חווייתית. אך, למרות שהמערכות מתקרבות עדיין יש ביניהן הבדל רב.

ההבדלים בין גן לבי”ס עימם הילד מתמודד במעבר:

  1. גודל המבנה: הגן קטן יחסית, בית הספר לעומתו הוא מבנה גדול, עם מסדרונות, מדרגות ומרחבים רבים.
  2. הרעש וההמולה: גם הגן הוא מקום רועש לעיתים, אך מספר הילדים קטן יותר מבית הספר, וכמות הרעש בהתאם.
  3. גיל וגודל הילדים האחרים: בגן, הילדים סוף סוף הגיעו לגיל שהם ‘הכי גדולים’. חוץ מהמבוגרים הם ‘הכי גדולים וגבוהים’. הם חווים חוויה של כוח וביטחון.
    בבית הספר הם שוב יהיו הכי קטנים…
  4. מספר המבוגרים עמם נמצא הילד בקשר: קיים הבדל משמעותי בין הגן לבית הספר בנושא זה.
  5. הבדלים בסגנון הלמידה: למידה חווייתית מול למידה פורמלית.
  6. הבדלים בדרישות מהילד בין הגן לבין בית הספר: דרישה להכנת שיעורי בית, הבאת ציוד, עצמאות, רכישת מיומנויות של קיראה וכתיבה, סדר יום מובנה, מדידת הישגים ועוד.

אז למה לצפות ואיך להתמודד עם השינוי ?

ראינו אם כן שבי”ס שונה מאוד מהגן. ונשאלת השאלה כיצד יגיב הילד לשינוי? קיימים שני סוגי תגובה עיקריים:

  • פתרון באמצעות הסתגלות חיובית למצב החדש – הילד לומד להתמודד.
  • בריחה מהתמודדות המתבטאת בנסיגה התנהגותית, כגון: קשיי פרידה, התנהגות ילדותית, חזרה להרטבה, חרדה וכיו”ב. חשוב לדעת שלרוב הקשיים נעלמים עם הזמן. קשיי ההסתגלות הם בדרך כלל קצרים וחולפים.

מרבית הילדים מסתגלים בהצלחה לסביבה החדשה, הקשיים הם נורמליים וכמעט ואין ילד שלא יגיב בדרך כלשהי לשינוי הסטטוס מילד גן לתלמיד בית ספר.
לעומת זאת, אם הקשיים נמשכים יש לפנות לייעוץ. אפשר להקל על הקשיים ולהתמודד איתם טוב יותר אם שמים לב ומגיבים.

והכי חשוב: הכנת הילד. בעיקר בעזרת תיווך שלנו המבוגרים וההורים. ילד שמגיע מוכן לבית הספר מתרגל ומסתגל לדרישות מהר יותר וכשהוא עומד בהן הוא זוכה לתחושת יכולת וחווית הצלחה, לעומת ילד שאיננו מוכן ואז עלול להתנסות בחוויה של כישלון וברגשות של תסכול. 

ראו גם: חזרה לשגרת ביה”ס

Author: עינב גינדי - לב

שמי עינב גינדי-לב ואני פסיכולוגית חינוכית המטפלת בגישה פסיכו-דינמית, המשלבת כלים מעולם ה CBT. אני מאמינה בתפיסה דינמית, התפתחותית ומערכתית בטיפול ובהבנת האדם, כוחותיו וקשייו. אני מטפלת בילדים החל מגיל 3 ובני נוער עד גיל 18 טיפולים פרטניים ודיאדיים, ומבצעת הדרכות הורים תוך הבנה מערכתית (משפחה/בי"ס). אני מאמינה ביצירת מרחב אישי המאפשר לכל אדם צמיחה והתפתחות לפי צרכיו/ה.