כיצד לעודד משחק בבית?

אנחנו עושים הרבה על מנת לשכנע את הילדים לעזוב את המסכים ולשחק במשחקים וצעצועים בבית.
מנסים לבחור משחקים שונים, קונים באתרי קניות, מחפשים חוות דעת והמלצות ע”מ לבחור את המשחק שיעניין מצד אחד ומצד שני יפתח ויתמוך ביכולות ההתפתחותיות של ילדינו.
מניסיוני כמרפאה בעיסוק שעובדת עם ילדים צעירים ומביקורים אותם ערכתי אצל משפחות בבתים, כמות הצעצועים והמשחקים ברוב הבתים הינה רבה ומגוונת, לעיתים מציפה ובד”כ אינה מנוצלת באופן מספק. הרבה משחקים וצעצועים איכותיים ויקרים בסופו של דבר נשארים על המדף ללא שימוש.
ברוב המקרים, הדרכה המבוססת על תצפית בבית תעזור ליצירת זמן משחק איכותי יותר במסגרת המשפחתית.

להלן מספר שאלות ודגשים בתצפית הביתית:

  • האם קיים מרחב מתאים למשחק משותף בבית?
  • האם המרחב הקיים בטוח?
  • היכן ממוקמים המשחקים?
  • מהם האיכויות הסנסוריות (חושיות) בבית? האם מעודדות משחק?
  • האם האווירה בבית תומכת במשחק משותף?
  • האם יש בבית פרטנרים למשחק משותף?

אז איך מעודדים את המשחק בבית ?

יצירת מרחב מתאים – מרחב מתאים ובטוח המאפשר משחק הינו תנאי הכרחי. מומלץ ליצור מרחב בבית המעודד משחק, במרחב המיועד הילד יוכל לשחק באופן בטוח עם מבוגר ובלעדיו (תלוי גיל).
לשים לב לבטיחות – בבדיקת בטיחות נשים לב לשקעי חשמל מכוסים, פינות שולחן חדות מכוסות, מגירות עם סגירה בטיחותית וכו׳.
חשיפה – המשחקים והצעצועים יאופסנו על מדפים חשופים ובמגירות סגורות בהתאם לגיל הילד ותחומי העניין שלו. חלק מהמשחקים יאופסנו באופן המאפשר הוצאה עצמאית וחלקם באופן הדורש בקשת עזרה ממבוגר.
גיוון במיקום – מומלץ לגוון ולהחליף מידי פעם את מיקום המשחקים, זאת על מנת לעורר עניין מחודש במשחקים שנשכחו.
נטרול הפרעות והסחות – על מנת לעודד משחק יש לשים לב להפרעות והסחות חושיות (סנסוריות) במרחב המיועד. הפרעות שמקורם ברעש רקע, או גורמות להסחה ויזואלית יכולות להיווצר למשל מטלויזיה דולקת אשר תקשה על הילד להתמקד במשחק. הפרעה והסחה יכולה להיגרם גם מכמות רבה של משחקים/צעצועים לבחירה, וגישה לא תואמת גיל או לא מאורגנת.
אווירה וזמן משחק – אווירה בבית התומכת משחק הינה קריטית לקיומו. יצירת זמן משחק בלו״ז היומי של הילד הינה חשובה במיוחד בעולם המסכים שכל כך נגיש ומפתה.
הורים משתתפים במשחק – יצירת זמן משחק משותף עם ההורים מניסיוני מהווה צ׳ופר הן מנקודת ראייתו של הילד והן מנקודת המבט של ההורים. הילד ירוויח זמן משחק איכותי המקדם את יכולותיו, ירגיש אהוב ומסוגל. ההורים ירוויחו זמן איכות עם ילדם, יתחברו לתחומי העניין, יכירו את היכולות ויתמכו באתגרים, יהנו מאינטראקציה משותפת איכותית שתהווה בסיס למערכת היחסים המשפחתית.

“משחקי ילדים אינם סתם משחקים, אלא העניין החשוב ביותר בשלב זה של חייהם”  (דה מונטן)

Author: איילת דוד

אני מרפאה בעיסוק עם ותק של 18 שנה, בעלת מאסטר בהתפתחות הילד. כיום עובדת בתכנית הריס באוניברסיטת בר –אילן, בקליניקה הקלינית התפתחותית, המתמחה בקידום איכות אינטראקצית הורה-ילד וכן כראש תחום ריפוי בעיסוק במרכז לגיל הרך "רמת השקמה" ברמת גן. בשנים האחרונות עבדתי בארה"ב בשיקגו בקליניקת DIR ובסאן פרנסיסקו כמומחית להתערבות מוקדמת בגילאי 0-3. בנוסף אני עובדת כמרצה ומדריכה במסגרת האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר-אילן. אני מאמינה כי ההורה הוא חלק בלתי נפרד מהילד ולכן בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי. אני רואה בהורה נוכח ופעיל תפקיד חשוב להצלחתה של ההתערבות.

'); WinPrint.document.close(); WinPrint.focus(); }