גמילה מחיתולים – תהליך התפתחותי משמעותי ביותר

בשנים האחרונות הולכות וגוברות ביתר שאת הפניות לטיפול עקב סיבוכים של תהליכי גמילה. “הוא לא ילך עם החיתול לצבא, אל תדאגי”. מכירים את צפירת ההרגעה הפולנית? הלוואי ויכולתי לומר לכם שהיא נכונה.
מהו סיבוך? למשל התאפקויות ממושכות של עשיית צרכים (אנקופרזיס), הרטבות לילה והרטבות יום (אנורזיס), עשיית צואה בתחתונים או במקום שהוא לא האסלה ועוד.
איך לא נסתבך? המומחית הדס שמואל מסבירה באופן מסודר על גמילה מחיתולים.

מהי גמילה?

משמעות המילה, היא להפסיק הרגל שהיה קודם. היכולת לשלוט בהפרשות, היא חלק חשוב מהשלב ההתפתחותי הנקרא “דיפרנציאציה”, נפרדות.
שלבי התפתחות רגשית – עד גיל שנתיים לערך, התינוק (ובהמשך פעוט) תלוי בהוריו למילוי רוב צרכיו.לקראת גיל שנתיים, מושגת שליטה מוטוריות משוכללת (היכולת ללכת, לתפוס, לתכנן תנועה: למשל לרצות חפץ ולהשיג אותו) ומתחילה להירכש שפה פונקציונלית (היכולת להביע רצון “את זה!” ובהמשך “רוצה מים” וכו’).
במקביל, מתחילה הבנה חברתית – כלומר רצון לשחק עם ילד אחר או להפך, שילד אחר לא ייקח לי (הכול שלי!) והמשימה ההתפתחותית של הפעוט בשלב זה היא להבין כי הוא נפרד מהוריו. כלומר יש אמא ויש אותי, ואנחנו לא אותו דבר. גמילה מחיתולים היא חלק חשוב בתהליך, שכן הילד לוקח (וצריך לאפשר לו לקחת) את השליטה על הגוף שלו, כמו גם שומר על אזור של שליטה עבורו – למשל להסכים שלא יחלוק צעצוע שחשוב לו שיישאר רק שלו, ולשרטט גבולות בטחון על ידי שליטה מבוקרת.

איפה מתחילות הבעיות?

ילדים שלא יאפשרו להם לקחת שליטה על גופם ועל איזורים בהם הם בשליטה, עלולים להיות אלה שעבורם הקקי יהיה הרכוש הכי כמוס שלהם, והם לא ימהרו לשחרר אותו, בבחינת “זה שלי”.
בנקודה זו הורים רבים נוטים להכריח את הילד לעשות קקי לפני שהוא מוכן ומתחילה זירת התגוששות שסופה בתסכול גדול לשני הצדדים.
למעשה, רוב הבעיות בגמילה מתחילות בשל חוסר הבנה של שלב ההתפתחות הרגשית של הפעוט.
הבנתם? כל הכבוד! בעצם.. כל הכבוד? אם בכל פעם תאמרו לילד “כל הכבוד” כאשר הוא עשה את צרכיו, ייתכן שהפעוט יחשוש לעשות את צרכיו בפעם הבאה. הוא יחשוש מציפייה, ויחשוב “אם כבר התרוקנתי – איך אמלא שוב את המיכל?” כמו כן, הקקי הזה, הוא מבחינתו חלק מהגוף שלו ועל כן הוא תוהה אם משהו עלול לקרות לשלמות גופו כאשר חלק ממנו יהיה חסר (ילדים גם שונאים בשלב זה להסתפר ולגזוז ציפורניים מאותה סיבה).
כאשר הוא כבר “מעניק” להוריו את הפרשותיו הוא תוהה מה עושים איתן ולאן לעזאזל הקקי הזה הולך.

מי מוכן לגמילה?

– ילד שמבין הוראות מורכבות כמו “לך תביא לי את הבקבוק”, ילד שכבר מבין שהולכים לשירותים והמקום מוכר לו (ראה את אמא, אבא, אחים וכו’).
– ילד שמתחיל להפריע לו החיתול או מה שיש בתוכו, או ילד שניתן לצפות את הזמנים בהם הולך לשירותים.
– ילד שמסוגל להוריד וללבוש את מכנסיו (להפשיל ולהרים) הוא ילד “בשל” לגמילה לכאורה. 

המלצות להתחלת תהליך הגמילה

– חשוב להתחיל גמילה בהסבר לגבי משמעות הקקי בחיינו:
אנחנו אוכלים אוכל, ומה שהגוף שלנו לא צריך הופך לפסולת שהיא ההפרשה. כולם עושים את זה ולכולם יש קקי בזמנים שונים וכמויות שונות. מומלץ ללוות את ההסבר עם ציור של גוף האדם.
– מומלץ לגמול קודם מבקבוק ומשתיית לילה ואז להוריד חיתול.
תמיד שואלים – “מה גם בלילה?”. אני מאמינה, ומניסיון רב שנים, שכן. כלומר כמו תמיד כל מקרה לגופו ויש חריגים, ועם זאת יש משמעות למסר אחיד וברור: “אין חיתול. אנחנו סומכים עליך שאתה יכול!”.
– לרוב קל לילדים לשלוט בצואה יותר מאשר בשתן, במיוחד בעת פעילות. רצוי להתחיל טרם הגמילה להתנסות כמשחק בשימוש בסיר או באסלה בשעה קבועה (למשל לשבת 5 דקות תמיד לפני המקלחת). לאחר הצלחה ראשונה, לרוב הילד מראה מוטיבציה לנסות בעצמו שוב בהזדמנות אחרת. יש וכדאי להיערך קודם לתקופה של החלפות מרובות. יש ילדים שתקופת הגמילה שלהם תהיה יומיים, יש שתהיה חודשיים.
– בעת “בריחת הפרשה” יש להתאזר בסבלנות, להחליף בנעימות ולעודד את הילד להצלחה הבאה. אני ממליצה לא להעיר את הילד בלילה לשירותים ובוודאי לא להחליף לו מתוך שינה. המטרה של הגמילה היא לקחת אחריות על גופי ועל תוצריו, ובעת קימה והחלפה משינה אנחנו עלולים להרוס את המנגנון הזה. כאשר ברח לילד פיפי/קקי בלילה – אם לא התעורר, הניחו לו להתעורר מזה ובנחת החליפו. לילדים מעל גיל 3.5 מציעה גם להוסיף את המשפט “הפיפי השובב הזה שוב ברח! מחר תנסה לתפוס אותו שוב”. אל תאמרו “עשינו פיפי”- משפט שכזה לא עוזר למשימה ההתפתחותית שהיא הנפרדות כאמור. אמרו במקום: “עשית אתה פיפי ואנחנו נעזור לך להחליף בגדים”.

מי נחשב גמול?

על פי ההגדרה מי שהיה יבש לחלוטין לפחות חצי שנה נחשב גמול. אם הילד מעל גיל 4.5-5 שנים ויש קושי מובהק בגמילה, כדאי ללכת ליעוץ מקצועי שיאבחן את מקור הבעיה: רצפת אגן רפויה, קוליטיס (צואה במעיים), דלקת סמויה, רגשי וכן הלאה, ויתאים התערבות מקדמת בהתאם.

לסיום: מיתוסים להפרכה

1. לא, לא יותר קל לגמול חיתול בקיץ כשחם. להפך, הורדת המכנסיים והתחתונים המאוד נפוצים חוטאים למטרה של לימוד הרגל ניקיון מסודר. הרי אנו כן מסתובבים לרוב עם תחתונים ומכנסיים, פונים להוריד אותם בחדר השירותים ורק אז להתיישב או לעמוד על/בסמוך לאסלה.
2. אין חובת הגעה לגן עירייה גמול. יש חשיבות להבנה שיש פחות פניות לצוות מצומצם ויש צורך ביותר עצמאות של הילד בניקיון, אך אף אחד לא ידחה קבלת ילד בשל אי-גמילה.
3. שימוש בתוכנית מדבקות או פרסים תעודד שיתוף פעולה בגמילה – לא! היא רק תשבש את תהליך העצמאות של הילד, הלא הוא המשימה ההתפתחותית שלו בגיל 2-3 שנים.

בהצלחה!
הדס שמואל – מתמחה בטיפול זוגי ומשפחתי, מטפלת באמצעות אומנויות-מוזיקה MA, מומחית חינוך מיוחד והתפתחות ילדים B.ED.

Author: הדס שמואל

נעים להכיר, הדס, אמא לשלושה ילדים, מטפלת זוגית ומשפחתית, מטפלת באמצעות אומנויות-מוזיקה MA, מומחית חינוך מיוחד והתפתחות B.ED וגננת לשעבר בחינוך המיוחד. את המסע שלי בעולם הטיפול התחלתי כבר בגיל 14 עם המוזיקה שמלווה ואוחזת לי ולמטופליי הרבים את היד. אני מביאה איתי ניסיון של מעל 20 שנים במערכות החינוך ומעל עשור בטיפול במשפחות וילדים. ניתן לפגוש אותי לטיפול או הרצאה ומזמינה בחום לבקר אותי באתר הבית שלי www.hadastherapy.com שמרכז בתוכו תכני התפתחות רבים. נפגש כעת בביקורות- מקווה לסיור נעים, הדס.